פסקי הרא"ש על יבמות יב:ח

ויש לדקדק מכאן דמותר לגלח שער מבית הערוה וכן משמע בנזיר בפ' שני נזירים (נזיר ד' נח:) דקאמר רב מיקל אדם כל גופו בתער מיתיבי המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה הא בתער והא במספרים ותער דקאמר רב כעין תער אלמא דמותר לגלח במספרים כעין תער וקשה מהא דאמר התם בשילהי ההיא שמעתתא דף נט. בעי מיניה רב מרב חייא מהו לגלח אמר ליה אסור והא קא גדיל גבול יש לו אלמא דרבי חייא אסיר אפילו במספרים ותימה לומר דרב לא קבלה מר' חייא. ופר"ת ז"ל דהא דבעא רב מר' חייא היינו בתער אבל במספרים שרי והא דקאמר והא קא גדיל הכי פי' והלא אין זה דומה לשמלת אשה דאינו עושה כדי לייפות אלא להציל מן הצער שהוא גדול יותר מדאי ואפילו בתער הוה לן למישרי ומשני גבול יש לו ואינו מצטער. ומתוך גירסת בעל הלכות משמע דרב לא שרי אלא בשאר הגוף אבל בית השחי ובית הערוה אפי' במספרים אסור דגרסי' הכי אמר רב מיקל אדם כל גופו בתער מיתיבי המעביר בית השחי ובית הערוה ה"ז לוקה כי קאמר רב בשאר איברים ושאר איברים מי שרי והא תניא העברת שער אינה מד"ת אלא מד"ס כי קאמר רב במספרים כי תניא ההיא בתער והא רב בתער קאמר מאי תער כעין תער. והא דמשמע ממפיבושת דשרי לגלח היינו במספרים דאינו אסור אלא מדרבנן ואותה שעה עדיין לא נאסר ונראה דגרסת בעל הלכות אינה חולקת על גירסת הספרים שלנו דלמאי דמסיק הא בתער והא במספרים הדר ביה משינויא קמא דשני כי קאמר רב בשאר איברים. ובה"ג שהובאו מאספמיא היה כתוב אלא הא בתער הא במספרים ומיהו הא ודאי צ"ל לפי גירסא זו דשאר איברים נמי אסורין בתער כמו בית השחי מדהדר ביה משינויא דשני ע"י קושיא דהעברת שער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים דמשמע ליה דאיירי בכל איברים שבגוף אבל במספרים תרוייהו שרו. ובנזיר משמע שהיו נוהגין בו איסור דאמרי' בפ' שני נזירים (נזיר דף נט.) ההוא דאיתחייב נגידא קמיה דר' אמי איגלאי בית השחי חזייה דלא מגלח אמר להו ר' אמי שבקוהו דמן חברייא הוא ובתשובת הגאונים כתוב דבית השחי ובית הערוה אם מגלח מראשו ועד רגליו מותר ואם לאו אסור דכיון דמגלח כל גופו אין זה ייפוי דאדרבה ניוול הוא אלא על שם רפואה הוא מגלח: