רא"ש על התורה, במדבר כב:מא

ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל. ובמקום אחר ויקח בלק את בלעם ראש הפעור מה ראה לעמוד בשלש מקומות ובכל מקום ז' מזבחות ובכל מזבח פר ואיל הוא הקים כ"א מזבחות ומ"ב פרים ואלים. שמעתי כי אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה שבזכות מ"ב פרים ואלים נגזרה גזירה שימותו מ"ב אנשים מישראל והמנהיג הנאמן בקש רחמים שלא ימותו בימיו ומסרו בקבלה לפנחס ופנחס לעלי ועלי לשמואל ושמואל לדוד ודוד לאליהו דור אחר דור ואליהו לאלישע הנביא ופעם א' הלך אלישע ליריחו וא"ל אנשי העיר הנה נא מושב הארץ טוב והמים רעים והארץ משכלת. ויאמר אלישע תנו צלוחית של מים ושל מלח וישליכם אל המים וימתקו נס בתוך נס כמו מי מרה ויהיו שם אנשים שלא היה פרנסתם אלא שמביאים מים ממקום אחר שהם מתוקים. ובשעה שהמתיק אלישע המים הלכו אחריו ואמרו עלה קרח עלה קרח שהקרחת עלינו את המקום מיד ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה'. ואמרינן בגמרא מאי ויראם ראה שלא היה בהם לחלוחית של מצוה ושנתעברה מהם אמם ביום הכפורי' אמר עד מתי תהיה הגזירה הזאת תלויה ועומדת תתקיים באלו מיד בקש רחמים ונתקיימה בהם מיד ותצאן שתים דובים מן היער ויהרגום: