רא"ש על התורה, במדבר כב:כב

ויחר אף אלהים כי הולך הוא. וא"ת מפני מה חרה לו אחר שאמר לו קום לך אתם. ויש לומר חורי האף הגדול הזה בדין היה כי הרשע בלעם כאשר ספר המענה אל עבדי בלק הוא קיצר מהמענה שא"ל השכינה שאלו היה מספר להם מה שאמ' ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה לא היו משגיחים להוליך הרשע הקוסם כי אחרי ששמעו בפעם ראשונה שא"ל האלהים לא תלך עמהם לא תאור את העם כי ברוך הוא ועתה הוא מוסיף להזהיר ואך את הדבר ודאי חכמים המה להרע השרים כאלו דאין רצון קמי קב"ה שיקלל רק שלא ילך ולפיכך חרה לו ויתיצב לשטן לו הרמ"בן ז"ל: