רא"ש על התורה, בראשית כב:טז

בי נשבעתי נאם ה' כי ברך אברכך. במדרש אחד כשנעקד יצחק בקש אברהם מאת מלך מלכי המלכים הקב"ה ובכה ויתחנן לו שכל זמן שיזכרו ישראל לפניו את עקידת יצחק שתהא כפרה להם כאלו היה נשרף ע"ג המזבח אמר חסד הוא זה שאתה דורש מלפני שאלו היית אומר ודורש ממני קודם אשר היית עוקד בנך היה תנאי אבל עתה מה שעשה עשוי ומ"מ אשבע לכם על בנך יעקב ואתן לו חותמי לעשות ולהזכיר את בניך את המעשה הזה אשר עשית כל זמן שיזעקו ויתפללו וזש"א הכתו' תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת כלו' תתן חותמך שהוא אמת שתקיים החסד אשר עשית לאברהם אשר נשבעת לקיים מה שאמרת לעשות לזרעו אחריו: