רא"ש על התורה, שמות לד:כט

כי קרן עור פניו. לשון קרנים מידו לו פי' אור כשנעשה בקרנים הזהורים לעינים וכן אילת שחר שזריחת השמש בשחר נראית כקרני אילה מפוצלות ולפי שרצו להעמיד מנהיג זולתו והראם הקב"ה שאין מנהיג כמוהו בארץ. וי"א שזכה משה לקירון פניו לפי שבשעה שהיה כותב התורה היה מקנח הקולמוס בשערו ולכך נהגו העולם לקנח הקולמוס בשער שלהם: