רא"ש על התורה, שמות כא:כ

נקם ינקם. פי' מיתת האדון מכהו בסייף ומכאן מוכיחים רז"ל שרוצח מיתתו בסייף דהא אשכחן נקימה שפי' סיף דכתיב חרב נוקמת נקם ברית דא"א לומר דיפטר הרוצח במיתת חנק הקל דהשתא קטל עבדא בסיף קטל בן חורין בחנק אלא ודאי מיתתו בסיף: