רא"ש על התורה, דברים כה:ג

ארבעים יכנו לא. כנגד מ' קללות שנתקללו אדם וחוה ונחש ואדמה ופיחתו חכמים א' משום דכתיב לא יוסיף פן יוסיף. ד"א משום דבעי' מכות הראויות להשתלש וכיצד מלקין כדתנן במס' מכות פ"ג ת"ר כופת שתי ידיו על העמוד וחזן הכנסת אוחז בבגדיו אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שמגלה לבו ואבן נתונה שם והחזן עומד עליה ורצועה של עגל א' כפולה לשתים ושתי רצועות עולות ויורדות ידה טפח ורחבה טפח ומכה שליש מלפניו ושתי שלישים לאחוריו ואין מכין אותו לא עומד ולא יושב אלא מוטה שנא' והפילו השופט והמכה מגביה בשתי ידיו כי היכי דמידלי טובא ומכה בידו א' כי היכי דליתיה מדידיה ופליגי ת"ק סבר דאין ממנין חזנין אלא חסרי כח ויתרי מדע. ר' יהודה סבר יתרי כח וחסרי מדע ותניא גדול שבדיינים קורא אם לא תשמור וכו' והפלה ה' את מכותך וחוזר לתחלת המקרא והב' מונה והג' או' הכהו וא"ר ששת משם ר' אלעזר מנין לרצועה שהיא של עגל שנא' יכנו לא יוסיף וסבורא ליה לא תחסום שור בדישו ותנא משל חמור כדדרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו וזה לא הכיר בוראו ופשע לפי' תלקה בשל חמור ובשל שור: