פסקי הרא"ש על תענית לו

גרסינן בפרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף ס:) תנו רבנן. כשחרב הבית באחרונה רבו פרושים בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין נטפל להם ר' יהושע בן חנניא אמר להן בני מנין לכם. אמרו לו נאכל בשר שהיו מקריבין על גבי המזבח ועכשיו בטל נשתה יין שהיו מנסכין על גבי המזבח ועכשיו בטל. אמר להן אם כן לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות אמרו לו אפשר בפירות. אמר להם פירות לא נאכל שכבר בטלו בכורים. אמרו לו אפשר בפירות אחרים. אמר להן מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים. מיד שתקו. אמר להן בואו ואומר לכם שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזרה. להתאבל יותר מדאי אי אפשר שאין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בה. אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר דבר מועט וכמה אמר רב יוסף אמה על אמה אמר רב חסדא וכנגד הפתח. עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט מאי היא. אמר רב פפא כסא דהרסנא. עושה אשה תכשיטיה ומשיירה דבר מועט. וכמה. אמר רב פפא בת צידעא. אם אשכחך ירושלם וגו' על ראש שמחתי. מאי על ראש שמחתי. אמר ר' יצחק זה אפר מקלה על ראש חתנים. א"ל רב פפא לאביי היכא מנח ליה במקום תפילין שנאמר לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר: תנן התם (פסחים דף נד:) מקום שנהגו לעשות מלאכה בט' באב עושין. מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין. ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם יעשה כל אדם עצמו כתלמיד חכם. ותניא רבן שמעון בן גמליאל אומר יעשה כל אדם עצמו כתלמיד חכם כדי שיתענה. רבן גמליאל אומר כל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה לעולם. ר' עקיבא אומר כל האוכל. ושותה בתשעה באב אינו רואה בשמחתה של ירושלים וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה שנאמר (ישעיה סו) שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה. וכל האוכל בשר ושותה יין בתשעה באב עליו הכתוב אומר (יחזקאל לב) ותהי עונותם על עצמותם פירוש בסעודת תשעה באב שהוא מפסיק בה: