פסקי הרא"ש על תענית כד

עמדו בתפלה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל יש לו בנים וביתו ריקם כדי שיהא לבו שלם בתפלה. ואומר לפניהם כ"ד ברכות. י"ח ברכות שבכל יום ויום ומוסיף עליהם עוד שש ואלו הן זכרונות ושופרות אל ה' בצרתה לי (תהילים ק״כ:א׳) אשא עיני אל ההרים שם קכא ממעמקים קראתיך ה' (שם קל) תפלה לעני כי יעטוף (שם קב) ר' יהודה אומר לא היה צ"ל זכרונות ושופרות אלא אומר תחתיהם רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה (מלכים א ח׳:ל״ז) אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצרות (ירמיהו י״ד:א׳) ואומר חותמותיהן: ת"ר עמדו בתפלה אע"פ שיש שם זקן או חכם אין מורידין לפני התיבה אלא הרגיל. איזהו רגיל ר"י אומר מיטפל ואין לו ויש לו יגיעה בשדה וביתו ריקן וזקן ופרקו נאה ושפל ברך ומרוצה לעם ויש לו נעימה וקולו ערב ורגיל לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ובקי בכל הברכות כולן אמר רב מיטפל ואין לו היינו ביתו ריקן אמר רב חסדא ביתו ריקן מעבירה. מאי זקן ופרקו נאה אמר אביי שלא יצא לעולם עליו שם רע בילדותו. נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה (ירמיהו י״ב:ח׳) אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב ואמרי לה אמר רבי אלעזר זה שליח צבור היורד לפני התיבה שאינו הגון כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד בהון לפניו אסור לאחריו מותר. תנא ימים הכתובים במגילת תענית הם ולפניהם ולאחריהם אסורין. שבתות וימים טובים הם אסורין ולפניהם ולאחריהם מותרין. ומה הפרש בין זו לזו הללו דברי תורה ואין צריכין חיזוק והללו דברי סופרים וצריכין חיזוק. והאידנא בטלה מגילת תענית. כדגרסינן בפרק קמא דראש השנה (דף יט.) כתב הראב"ד ז"ל הא דאמר מגילת תענית בטלה הני מילי לתענית יחיד אבל תענית צבור לא גזרינן ביה. כדאמרי' רב נחמן גזר תעניתא בתריסר אמרו ליה רבנן האי יום טורנוס הוא אמר להו בטולי בטלה. ולא אמר להו משום דבטלה מגילת תענית דסתמא הא דקאמר והאידנא בטלה מגילת תענית האידנא בימי האמוראים קאמר בתר דשלימי תנאי ואם כן בימי ר"נ בטלה מגילת תענית ואפילו הכי קאמר דוקא משום דבטלה יום טורנוס אבל משום דבטלה מגילת תענית סתמא לא היה גוזר תענית צבור. ומה שנהגו להתענות בשלשה עשר באדר והוא יום שלפני פורים וחנוכה ופורים לא בטלו. יש לומר כדקאמר בפרק קמא דראש השנה (דף יט ע"א) על תענית דצום גדליה דדברי קבלה כדברי תורה ולפניו מותר. ועוד זמן קהלה לכל היא שנקהלו ועמדו על נפשם למלחמה ובקשו רחמים וגם הוא מעיקר הנס: