פסקי הרא"ש על סוכה א:ל

מתני' המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוהות מן הארץ ג' טפחים פסולה מלמטה למעלה אם גבוהות מן הארץ י' טפחים כשירה. רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה י' טפחים כך מלמעלה למטה י' טפחים הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה. ה"ג ורב נטרונאי והרמב"ן ז"ל וה"ר ישעיה ז"ל פסקו כרבנן. ורב עמרם ור"ח ורבינו אבי העזרי פסקו כרבי יוסי דנמוקו עמו אע"ג דאין הלכה כרבי יוסי אלא מחבירו ולא מחביריו הא תניא לקמן (סוכה דף טז:) כוותיה ומחצלת שבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן והיינו לפי הספרים דגרסינן ומאי קמ"ל דמשלשלין דפנות מלמעלה למטה וכן בעל העיטור פסק כרבי יוסי מההיא ברייתא ופירש קמ"ל דמשלשלין מלמעלה למטה אפילו לכתחילה כרבי יוסי דאי ממתניתין הוה אמינא דוקא בדיעבד אבל לכתחילה לא וזו הגירסא היא ברוב הספרים אבל לגירסת רש"י אין ראיה משם דרש"י גריס כי תניא ההיא בסוכה גדולה ותו לא פירוש בסוכה גבוהה הרבה שאין יכול לומר בה שני לבודין הלכך בעי מחצלת ז' ומשהו ומעמידה בפחות מג' סמוך לקרקע ואתיא כרבנן. ורי"ץ גיאות ז"ל פסק כרבנן דקי"ל לעיל (סוכה דף ז.) דופן סוכה כדופן שבת וקי"ל בשבת דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקילו חכמים במים וכן דעת ה"ר אלפסי ז"ל מדלא פסק כרבי יוסי אלמא סבר דהלכה כרבים וכן הלכתא: דף טז ע"ב

גמ' אמר רב חסדא מחצלת ד' ומשהו מתרת בסוכה משום דופן היכי עביד מוקי לה בי מיצעי בפחות מג' למטה ובפחות מג' למעלה דכל פחות מג' כלבוד דמיא. א"ר אסי פס ד' ומשהו מתיר בסוכה משום דופן ומוקי ליה בפחות מג' סמוך לדופן מאי קמ"ל הא קא משמע לן דמשך סוכה ז' טפחים: