פסקי הרא"ש על סוכה א:י

ושחמתה מרובה מצלתה. ת"ר מחמת סכך ולא מחמת דפנות. רבי יאשיה אומר אף מחמת דפנות. אמר אביי רבי יאשיה ורבי ורבי יהודה ור"ש ורבן גמליאל ובית שמאי ור"א ואחרים כולהו סבירא להו סוכה דירת קבע בעינן. רבי יאשיה הא דאמרן. רבי הא דתניא רבי אומר כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות פסולה. רבי יהודה דתניא סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר. ר"ש דתנן שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח ר' שמעון אומר שלשה כהלכתן ורביעית אפילו טפח. רבן גמליאל דתניא העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה רבן גמליאל פוסל ורבי עקיבא מכשיר. ב"ש דתנן מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ב"ש פוסלין ובית הלל מכשירין ר"א דתנן העושה סוכתו כמין צריף ושסמכה על הכותל רבי אליעזר פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין. אחרים דתניא אחרים אומרים סוכה העשויה כשובך פסולה לפי שאין לה זויות אע"ג דקי"ל דכל כי האי גוונא שיטה היא ולית הלכתא כחד מינייהו. הכא איכא תרתי מינייהו דהלכתא נינהו. ההיא דהעושה סוכתו כמין צריף דקי"ל דמתני' יחידאה היא לקמן (סוכה דף יט:) וברייתא איפכא תניא ר"א מכשיר וחכמים פוסלים ולאו משום דסברי רבנן דסוכה דירת קבע בעינן אלא היינו טעמא דפוסלים רבנן דשיפועי אהלים לאו כאהלים דמו. ואידך מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית דקיימא לן הלכתא כב"ש. וטעמא דב"ש לא משום דבעינן דירת קבע אלא טעמא דידהו גזירה שמא ימשוך אחר שולחנו ולמעלה סס"א כתבתי דאין הלכה כב"ש בהא: