פסקי הרא"ש על שבת כב:ו

מתני' שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי. במסכת יו"ט פרק המביא דף לג: מוקי במוסתקי ופירש"י דהיינו חביות שבורים שמדבקין שבריהן בשרף של עץ שעושין ממנה זפת ומשום הכי שרי ומחמת גריעותא לא חייס עליה וליכא למיחש שמא יתכוין לעשות כלי ואף על גב דלא מוקי לה במוסתקי אלא לרבי אליעזר דפריך ולית ליה לרבי אליעזר הא דתנן שובר אדם את החבית וכו' ומשני מתני' במוסתקי. ומיהו גם לרבנן צריך לאוקמי במוסתקי דלא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בחיוב חטאת אבל מודו דאיסורא איכא והכא שריא לכתחלה אלא ע"כ גם לרבנן צריך לאוקומה במוסתקי. וכן מוכח בפרק בכל מערבין (עירובין דף לד:) גבי הא דתנן נתן עירובו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח הרי זה עירוב ופריך בגמרא ואמאי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר. ומאי קפריך והלא יכול לשבור המגדל וליטול העירוב כדתנן הכא שובר אדם חבית וכו' ולמאי דפרישית דאיירי במוסתקי אפילו לרבנן ניחא:

גמ' תניא רשב"ג אומר מביא חבית יין ומתיז ראשה בסייף ומניחה לפני האורחין בשבת ואינו חושש. תניא חותלות של תמרה מתיר ומפקיע וחותך בעו מיניה מרב ששת מהו למיברז חביתא בבורטא בשבתא. לפיתחא קמיכוין ואסיר. או דלמא לעין יפה קמיכוין ושריא א"ל לפיתחא קמכוין ואסור:

מתני' אין נוקבין מגופה של חבית דברי רבי יהודה וחכמים מתירין ולא יקבנה מצדה ואם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהוא ממרח א"ר יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חוששני לו מחטאת:

גמ' אמר רב הונא מחלוקת למעלה אבל מן הצד ד"ה אסור. והיינו דקתני ולא יקבנה מצדה וכן הלכתא. ת"ר אין נוקבין נקב חדש לכתחלה בשבת ואם בא להוסיף מוסיף וי"א אין מוסיף. ושוין שנוקבין נקב ישן לכתחלה: דרש רב נחמן בר יצחק משמיה דרבי יוחנן הלכה כי"א. ושוין שנוקבין נקב ישן לכתחלה אמר רב יהודה אמר שמואל ל"ש אלא במקום העשוי לשמר אבל לחזק ד"ה אסור. ה"ד לשמר וה"ד לחזק. אמר רב חסדא למעלה מן היין זהו לשמר למטה מן היין לחזק. רבא אמר למטה מן היין נמי זהו לשמר וה"ד לחזק למטה מן השמרים וזהו גי' רש"י והלכתא כוותיה דרבא דתניא דמסייע ליה. גובתא פירוש שפופרת שנותנין איתה בנקב הברזא להוליך הקלוח למרחוק רב אסר. ושמואל שרי. למיחתך לכתחלה כ"ע לא פליגי דאסור. לאהדורי כ"ע לא פליגי דשרי. כי פליגי דחתיכא ולא מיתקנא. מאן דאסר סבר גזרינן דלמא אתי למיחתך לכתחלה. ומאן דשרי סבר לא גזרינן דלמא אתי למיחתך לכתחלה. כתנאי אין חותכין שפופרת ביום טוב ואין צ"ל בשבת. נפלה מחזירין אותה בשבת ואין צ"ל בי"ט. ר' יאשיה מיקל. אהייא אילימא ארישא הא קמתקן מנא אלא אסיפא ת"ק נמי מישרא שרי. אלא דחתיכא ולא מיתקנא איכא בינייהו. ת"ק סבר גזרינן ור' יאשיה סבר לא גזרינן. דרש רב שישא בריה דרב אידי משמיה דרבי יוחנן הלכה כרבי יאשיה: