פסקי הרא"ש על שבת כ:יג

ואמר רב יהודה האי מאן דסחי במיא לינגוב נפשיה דלמא אתי לאתויי ד' אמות בכרמלית. לפי שהעולה מן הרחיצה יש רבוי מים על גופיה ולא דקדקו במהלך ברה"ר ומטר סוחף על ראשו ועל לבושו. אי הכי כי נחית נמי קדחי ד' אמות ואסיר. כחו בכרמלית לא גזרו רבנן. אמר אביי ואי תימא רב יהודה טיט שע"ג רגלו מקנחו בקרקע ואין מקנחו בכותל. אמר רבא בכותל מ"ט לא משום דמיחזי כבונה האי בנין חקלאה הוא. אלא אמר רבא מקנחו בכותל ואין מקנחו בקרקע דילמא אתו לאשוויי גומות. איתמר מר בריה דרבינא אמר אחד זה ואחד זה אסור רב פפא אמר אחד זה ואחד זה מותר ולמר בריה דרבינא במאי מקנח ליה. בקורה. איכא מ"ד הלכה כמר בריה דרבינא משום דקא מפרשי לטעמיה. ולי נראה להפך מדאמר מר בריה דרבינא במאי מקנח ולא אמר במאי מקנחינן אלמא לית הלכתא כוותיה. כדאמר בפ"ק דחולין דף יא: ולר' מאיר דחייש למיעוטא היכי אכיל בישרא ולא קי"ל כרבי מאיר. ומסתבר דהלכה כרב פפא דבתראה הוא. אמר רבא לא ליתיב אינש אפומא דליחיא דלמא מיגנדר ליה חפץ ואתי לאיתויי. אבל על פתח חצר הפתוח לרה"ר או לכרמלית נראה דמותר דמינכר מילתא ולא אתי לאיתויי: