פסקי הרא"ש על שבת יח:ה

ומילדין את האשה. ת"ר אם היתה צריכה לנר חברתה מדלקת את הנר. אם היתה צריכה שמן חברתה מביאה לה ביד. ואם אין ספוק בידה מביאה לה בשערה. ואם אין ספוק בשערה מביאה לה בכלי דרך רשות הרבים: אמר מר אם היתה צריכה לנר חברתה מדלקת לה את הנר פשיטא. אמר רב אשי לא נצרכה אלא לסומא. מהו דתימא כיון דלא חזיא אסיר קמ"ל דיתובי מיתבא דעתה סברא אי צריכנא מידי חזיא חבירתי ועבדא לי. אמר מר צריכה שמן וכו' ותיפוק ליה משום סחיטה. רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו אין סחיטה בשיער. ורב אשי אמר אפי' תימא יש סחיטה בשיער מביאה בכלי דרך שערה דכמה דאפשר לשנויי משנינן. אמר רב יהודה אמר שמואל חיה כל זמן שהקבר פתוח בין שאמרה צריכה אני ובין שלא אמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת נסתם הקבר אמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת לא אמרה צריכה אני אין מחללין עליה את השבת רב אשי מתני הכי. ומר זוטרא מתני הכי אמר רב יהודה אמר שמואל חיה כל זמן שהקבר פתוח בין אמרה צריכה אני ובין אמרה לא צריכה אני מחללין עליה את השבת. פי' כשחברותיה אומרות שהיא צריכה. נסתם הקבר אמרה אין צריכה אני אין מחללין עליה את השבת לא אמרה אין צריכה אני מחללין עליה את השבת. א"ל רבינא למרימר מר זוטרא מתני לקולא ורב אשי מתני לחומרא. הלכתא כמאן. א"ל הלכתא כמר זוטרא דספק נפשות להקל. מאימתי פתיחת הקבר. אביי אמר משתשב על המשבר. רב הונא בריה דרב יהושע אמר משעה שהדם שותת ויורד. ואמרי לה משעה שחברותיה משיאות אותה במטה. ודייקי רבוותא מדלא קאמר רב הונא עד שיתחיל הדם להיות שותת ש"מ דקודם שתשב על המשבר קאמר. וכאביי עבדינן ולא מחללין שבת עד שיהא הדם שותת ויורד ותשב על המשבר. ותמיהני למה פסקו ספק נפשות לחומרא. עד מתי פתיחת הקבר ואסיקנא נהרדעי אמרי חיה ג' שבעה שלשים. שלשה בין אמרה צריכה אני בין אמרה אין צריכה אני מחללין עליה את השבת. שבעה אמרה אין צריכה אני אין מחללין עליה הא סתמא מחללין עליה את השבת. שלשים אפי' אמרה צריכה אני אין מחללין עליה את השבת אלא עושין לה ע"י נכרי. כדרב עולא בריה דרב עילאי דאמר כל צרכי חולה עושין בשבת ע"י נכרי וכדרב המנונא דאמר דבר שאין בו סכנה אומר לנכרי ועושה. אמר רב יהודה אמר שמואל לחיה שלשים יום למאי הלכתא. אמרי נהרדעי לטבילה. אמר רבא לא אמרן אלא שאין בעלה עמה אבל בעלה עמה בעלה מחממה: ברתיה דרב חסדא טבלה בגו תלתין יומין שלא בפני בעלה ואצטניאת ואמטיוה לערסא בתריה דרבא לפומבדיתא: אמר רב יהודה אמר רב עושין מדורה לחיה בשבת סבור מינה לחיה אין לחולה לא בימות הגשמים אין בימות החמה לא. ואסיקנא לא שנא חיה ול"ש חולה ל"ש בימות החמה לא שנא בימות הגשמים מדאמר רב חייא בר אבין אמר שמואל הקיז דם ונצטנן עושין לו מדורה אפילו בתקופת תמוז. שמואל צלחו ליה תכתקא דשאגא רב יהודה צלחו ליה פתורא דיונה לרבה שרשיפא א"ל אביי לרבה קעבר מר משום בל תשחית. א"ל בל תשחית דגופא עדיף: