פסקי הרא"ש על ראש השנה ד:ט

שיעור התקיעה כשלש תרועות. והתניא שיעור התקיעה כתרומה. אמר אביי תנא דידן קחשיב תקיעות דכולהו בבי תרועות דכולהו בבי פירוש שיעור תקיעות שלפני התרועה כשיעור שלש תרועות של אחריהם וכן שיעור תקיעות שאחר תרועה כשיעור שלש תרועות שלפניהם. תנא ברא קחשיב דחד בבא ולא פליגי. שיעור תרועה כשלש יבבות. והתניא שיעור תרועה כשלשה שברים. אמר אביי בהא ודאי פליגי דכתיב במדבר כט יום תרועה יהיה לכם ומתרגמינן יומא יבבא יהא לכון. וגמרינן מאימיה דסיסרא דכתיב בה שופטים ה בעד החלון נשקפה ותייבב. מר סבר גנוחי גנח ומר סבר ילולי יליל. פירוש מאן דתני שברים סבר גנוחי גנח כאדם שגונח מלבו כדרך החולים שמאריכין בגניחותיהן. ומאן דתנא יבבא ילולי יליל כאדם הבוכה ומקונן קולות קצרים סמוכים זה לזה: