פסקי הרא"ש על ראש השנה ג:ט

אמר רבא שופר של ע"ז לא יתקע בו ואם תקע בו יצא דמצות לאו ליהנות ניתנו. והא דאמרינן בפרק כיסוי הדם דף פט. לא יצא ומפרש טעמא התם משום כתותי מיכתת שיעוריה. התם מיירי בע"ז של ישראל דאין לה בטול עולמית וכיון שאין לה בטול כתות מיכתת שיעוריה וכה"ג איכא בפרק לולב הגזול (סוכה דף לא:) אהא דאמר רבא לולב של ע"ז אם נטל יצא. ופריך ממתני' לולב של אשירה פסול ומשני מתניתין באשירה דמשה והכא מיירי בע"ז של נכרי כיון דראויה להתבטל לא מיכתת. ואם תאמר ע"ז של נכרי נמי מכי אגבהה נעשית ע"ז של ישראל כדאמר' בפ' כל הצלמים (עבודה זרה דף מב.) גזירה דלמא מגבה להו והדר מבטל. ויש לומר במגביה על מנת שלא לקנותה וההיא דלולב בי"ט שני שיוצא בשאול וגזול וכן בשופר אם תקע בשופר גזול יצא. והכי איתא בירושלמי סוכה פרק ג' הלכה א' מה בין לולב לשופר אמר רב אסי בלולב כתיב ולקחתם לכם משלכם ברם הכא יום תרועה יהיה לכם מ"מ: