פסקי הרא"ש על נדה ח:ח

איתמר היה עליה כגריס ועוד ואותו עוד רצופה בו מאכולת רבי חנינא אומר טמאה אפילו לרב חסדא בכגריס תולין בכגריס ועוד לא תלינן. רבי ינאי אומר טהורה ה"מ היכא דאין רצופה בו מאכולת אבל היכא דרצופה בו מאכולת מוכחא מילתא דהאי ועוד דם מאכולת היא פש ליה כגריס כיון דבעלמא תלינן ה"נ תלינן. יראה דה"ה ב' גריסין לר' ינאי טהורה כיון דכי מדלית כגריס של המאכולת לא נשאר בו כגריס ועוד. והאי דנקט כגריס ועוד לרבותא דר' חנינא נקטיה דאפילו בהא מטמא. והלכתא כר' ינאי דבשל סופרים הלך אחר המיקל וכל שכן בכתמים: בעי רבי ירמיה נתעסקה בכגריס ונמצא עליה כגריס ועוד מהו. תיבעי לר' חנינא תבעי לר' ינאי. ע"כ לא קאמר ר' חנינא התם טמאה אלא היכא דלא נתעסקה אבל היכא דנתעסקה תלי'. או דלמא אפילו לרבי ינאי דאמר טהורה היכא דרצופה בו מאכולת אבל היכא דאין רצופה בו מאכולת לא תלינן והוא הדין אם נמצא עליה כשני גריסין מיבעיא ליה כיון דאין ביתרון שיעור כתם. והאי דנקט כגריס ועוד משום דאפי' בהא מספקא ליה דלמא טמאה וה"ה דהוה מצי למיבעי נתעסקה בפחות מכגריס ונמצא עליה כגריס ועוד. דאי בהא פשיטא ליה דאינה תולה א"כ לוקי בכה"ג ברייתא דלקמן נתעסקה במועט אין תולין בו מרובה ת"ש נתעסקה באדום אין תולין בו שחור. במועט אין תולין בו מרובה. היכי דמי לאו בכה"ג. לא דאיעסקה בכגריס ונמצא עליה שני גריסין ועוד. דמהו דתימא שקול כגריס דם צפור ושדי בי מיצעי זיל הכא ליכא שיעורא זיל הכא ליכא שיעורא ותלינן במאכולת קמ"ל. ולא איפשיטא ויראה לחומרא כפשטא דברייתא דמועט אין תולין בו מרובה. ואע"ג דדחי ליה האי דיחויא דחיקא הוא דמילתא דפשיטא הוא דלא שדינן דם צפור בי מיצעי ולא הוה צריך למיתנייה. אמר רבא היה עליה מין אחד תולה בו מינין הרבה. מיתיבי נתעסקה באדום אין תולין בו שחור נתעסקה שאני אבל היכא דלא נתעסקה אמרינן כי היכי דאותו מין אחד בא מעלמא פי' נמצא למעלה מן החגור ואינה טמאה מחמתו אמרינן גם מינין אחרים שמצאן למטה מן החגור באו מעלמא. איכא דאמרי אמר רבא נתעסקה במין אחד תולין בו מינין הרבה. מיתיבי נתעסקה באדום אינה תולה בו שחור. כי קאמר רבא דאיעסוק בתרנגולת דאית בה כמה מיני דם. פירש ר"ח ז"ל דם שחוטה אדום ודם אבריה שחור ודם בני מעיה כקרן כרכום. ורבינו חננאל לא פירש לישנא קמא דרבא משום דסבר (כוותיה) דאיכא דאמרי עיקר. ואע"ג דאמרינן לעיל דתולה תחתון בעליון היינו כשהן מין אחד דאמרינן שבפעם אחת נתלכלך חלוקה למטה ולמעלה. אבל בשני מינין לא תלינן. דאי לא תימא הכי אשה שנמצא עליה שום לכלוך על חלוקה לא יטמא בה שום כתם דנימא דכי היכי דבא לכלוך זה עליה בלא דעתה הכי נמי בא הכתם מעלמא בלא ידיעתה :

מתני' עד שהוא נתון תחת הכר ונמצא עליו דם אם עגול טהור ואם משוך טמא דברי ר' אלעזר בר' צדוק. ומשוך טמא אפילו כל דהו. עגול טהור עד שיהא בו כגריס ועוד. ובכתם מודה רבי אלעזר בר' צדוק דאף במשוך בעינן כגריס ועוד והכי תניא בתוספתא משוך טמא מפני דם הקינוח:

גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' אלעזר בר' צדוק: הדרן עלך הרואה כתם