פסקי הרא"ש על נדה, הלכות מקוואות לב

(שם) אמר רב שמואל בר רבי יצחק אשה לא תטבול בנמל. פירש רש"י בשביל הטיט. וקשה דבמסכת מקואות משמע בכי האי גוונא לא הוי חציצה דתנן בפרק שביעי (מ"ז) הטביל בו את המטה אע"ג שרגליה שוקעת בטיט העבה טהורה מפני שהמים מקדמים. ויש מחלקין בין אדם לכלים לפי שהוא כבד ומכביד בעובי הטיט ומיהו לפי הטעם שהמים מקדמין אין לחלק. ור"ת פירש בשם ר"ח משום דבנמל שכיחי אינשי ובושה ויראה ותמהר ולא תטבול כהוגן. ומפצי פירוש שהעמיד מחצלאות כמין גדר על שפת הנהר לצניעות והשתא הוי דומיא דההיא דלעיל משום דבעיתא. ולא גרסינן הכא אע"ג דהשתא ליכא. אימור ברדיוני נפל אלא בסמוך גבי נתנה תבשיל לבנה. אבוה דשמואל עבד לבנתיה מקואות ביומי ניסן ומפצי ביומי תשרי: