פסקי הרא"ש על נדה, הלכות כלאי בגדים ז

השיריים והכלך אין בהם משום כלאים שיריים הוא מטכסא מין מעיל עשוי ממשי. כלך יש בכרכי הים כמו צמר הגדל על האבנים שבים המלך ותבניתו כתבנית הזהב והוא רך ביותר וכלך שמו ודומה לצמר רחלים אבל אסורין משום מראית העין דדמו לצמר או לפשתן. ומיני שיריים הללו לא היו מצויין ביניהם דבריש במה מדליקין בעי למימר דשיריים היינו שירא פרנדא ובשלהי סוטה אמרינן משחרב בית המקדש בטלו שירא פרנדא וזכוכית לבנה פי' שאינן מצויין. לא שבטלו לגמרי דאמרי' בפרק אין עומדין תבר קמייהו זוגיתא חיורתא. הלכך יש לחוש למראית העין דמתוך שאינם מצויין ואין בקיאין בהן יהיו סבורין שלובש כלאים ) ומתוך זה אסרתי באשכנז שלא לתפור בגדי קנבוס תחת בגדי צמר לפי שאין בגדי קנבוס מצויין באשכנז ויהיו סבורין שהוא בגד פשתן. והאידנא מצויין בגדי משי בינינו והכל מכירין בהן הלכך מותר לתפור בגדי משי תחת בגדי צמר וגם חוטי משי בסרבל של צמר: