פסקי הרא"ש על נדה, הלכות כלאי בגדים יא

מוכרי כסות מוכרים כדרכן ובלבד שלא יתכוונו בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. והצנועין מפשילין במקל לאחוריהם. תופרי כסות תופרין בדרכן ובלבד שלא יתכוונו בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. והצנועין תופרין בארץ מהכא מוכח בפ' כירה דדבר שאין מתכוין מותר אפילו במידי דאי מתכוין איכא איסורא דאורייתא: