פסקי הרא"ש על נדרים ח:ג

מתני' ר' יהודה אומר קונם יין שאני טועם עד א הפסח אינו אסור אלא עד לילי הפסח שלא נתכוין זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין אמר קונם בשר שאני טועם עד שיהא הצום אינו אסור אלא עד לילי הצום שלא נתכוין זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשר ר' יוסי בנו אומר קונם שום שאני טועם עד שתהא שבת אינו אסור אלא עד לילי שבת שלא נתכוין זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול שום. הרמב"ם ז"ל כתב דאין הלכה כר"י ובנו וחילק בין לא נתכוין דהכא ללא נתכוין זה אלא לשם אכילה ושתייה דסוף פירקין ובין לא נתכוין דלעיל (נדרים דף נה:) דטעון והזיע ובעיני נראה שאין לחלק דגבי לביתך שאני נכנס וטיפת צונן שאני שותה אנן סותרין דבריו מפני כוונתו והנדר בטל לגמרי כל שכן שנלך אחר כוונתו לזמן נדרו והכוונה זו בריאה וטובה שאינו רוצה להיות נמנע מן המצוה: