פסקי הרא"ש על נדרים ג:ג

היתר נדרים בג' הדיוטות ואם היה מומחה אפילו ביחיד לקמן (נדרים עח.) ב"ב קכ. גרסי' בפ' כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לו:) א"ר חייא בר אבא אמר רב עמרם שלשה מתירין את הנדר במקום שאין מומחה לאפוקי מדרבי יהודה דתניא רבי אומר הפרת נדרים בשלשה רבי יהודה אומר אחד מהם חכם במקום שאין מומחה כגון מאן רב נחמן אמר כגון אנא ר' יהודה אומר אחד מהם חכם מכלל דאינך כל דהו א"ר חנינא דמסברי להו וסברי ושמעינן מינה דבמקום שאין מומחה כגון רב נחמן דגמיר וסביר אפי' תלתא דלא גמירי ולא סברי שרו נדרא והוא דמסברו להו וסברו ומיהו במקום מומחה נמי כי שרו הדיוטות אישתרי ליה נדרא דלא אמרו אלא משום כבודו של מומחה והאידנא אין מומחה שיתיר נדר ביחיד. ירושלמי חגיגה פ"א ה"ח שלשה שהן יודעין לפתוח מתירין כזקן: דביתהו דאביי הוה לה ברתא הוא אמר לקריבי והיא אמרה לקריבה אמר לה תיתסר הנאתי עלך אי עברת על דעתאי ומינסבת לה לקריבך אזלת ואינסיבתא לקריבה אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה אילו היית ידע דעברה על דעתך ומינסבא לה מי אדרת א"ל לא ושרייה מי שרי הכין כלומר לפתוח פתח מגוף הנדר אין דתניא מעשה באדם אחד שהדיר את אשתו מלעלות לרגל ועברה על דעתו ועלתה לרגל ובא לפני ר' יוסי ואמר לו אילו היית יודע שעוברת על דעתך ועולה לרגל מי אדרתה א"ל לאו והתירו ר' יוסי: