פסקי הרא"ש על נדרים יא:ח

גמ' אמר רב פפא בדיק לן רבא אשת כהן שנאנסה יש לה כתובה או אין לה כתובה כיון דאונס לגבי כהן כרצון לגבי ישראל דמי אין לה כתובה או דלמא מצי אמרה ליה אנא חזינא וגבראי הוא דנסתחפה שדהו ואמרינן עלה מתניתין היא האומרת טמאה אני לך יש לה כתובה במאי עסקינן אילימא באשת ישראל ובמאי אי ברצון כלום יש לה כתובה ואי באונס מי מיתסרא על בעלה אלא באשת כהן אי ברצון כלום יש לה כתובה מי גרעה מאשת ישראל אלא לאו באונס וקתני יש לה כתובה. איבעיא להו אמרה לבעלה גירשתני מהו אמר רב המנונא תא שמע האומרת טמאה אני לך ואפילו למשנה אחרונה דקתני לא מהימנא התם הוא דמשקרא דידעה דבעלה לא ידע אבל גבי גרשתני דידע בה מהימנא דחזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה א"ל רבא אדרבה אפילו למשנה אחרונה ראשונה דקתני דמהימנא התם משום דלא עבידא לבזויי נפשה אבל הכא זימנין דתקיף לה בעלה מעיזה ומעיזה והלכה כרב המנונא מדפריך סתמא דהש"ס בפ' האשה שלום (יבמות דף קיז.) אהא דקאמר היכי דמי קטטה באומרת לבעלה גירשתני וניהמנה מדרב המנונא כו' וכן בפ' שני דכתובות דף כב: גבי אמרה נשביתי דחיק לאוקומי לכולהו אמוראי דהתם כרב המנונא וכן בפרק התקבל (גיטין דף סד:) פריך על מילתיה דר' יוחנן מדרב המנונא וכן בסוף גיטין דף פט: מייתי לה הש"ס ואע"ג דרבא דחיי' למלתיה איפשר דלא פליג אלא דחויא בעלמא היא ואפילו אי פליג הלכתא כרב המנונא מכל הלין ראיות שהבאתי ועוד נ"ל טעם טוב דהלכתא כרב המנונא דאפילו למשנה אחרונה היא תובעת שיגרשנה בעלה וחיישינן שמא נתנה עיניה באחר ותנשא לו אחר שיגרשנה בעלה אבל ודאי חזקה שלא תאמר אשה לבעלה גירשתני להפקיע עצמה בטענת שקר מתחת בעלה להיותה באיסור אשת איש כל ימיה ואם תאמר והא אמרי' בשילהי הכותב דף פט. גבי היוצאה בגט אמר רב יוסף הב"ע כשאין שם עידי גרושין דמיגו דיכול לומר לא גירשתיה יכול לומר גירשתיה ונתתי לה כתובה והיאך יכול לומר לא גירשתיה כיון דמעיזה פניה לומר גירשתני מהימנא ויש לומר כגון דהוי קטטה ביניהם דאז לא מהימנא כדאיתא בפ' האשה שלום אי נמי מאחר שתובעת כתובתה אינה נאמנת דמחמת חימוד ממון היא אומרת כן כדאמרינן בפ' האשה שלום (יבמות דף קיז.) באתה לבית דין ואמרה התירוני לינשא מתירין אותה לינשא ונותנין לה כתובתה תנו לי כתובתי אף לינשא אין מתירין אותה והרמב"ם ז"ל פ"ד מהל' אישות ופי"ב מהל' גירושין כתב שנוטלת כתובתה מדמדמינן לה למתני' אלמא נאמנת אפי' לכתובה כדין משנה ראשונה ואיפשר דלא פליג על דברי ר"י שכתבתי דרוצה לומר כשלא תבעה כתובתה: