פסקי הרא"ש על נדרים י:ט

האומר לאשתו כל נדרים שתדורי אי איפשי שתדורי אין כאן נדר לא אמר כלום יפה עשית אין כמותך ואם לא נדרת מדירך אני דבריו קיימין לא דקדק התנא יפה בלשונו בהא דקאמר שתדורי אלא שנדרת הוא דבעי למיתני דקי"ל כרבנן דאי אפשר להפר קודם שנדרה ואף אחר שנדרה שיזכיר הפרה אבל בקיום מועיל בלשון כל דהו שהרי אף אם שתק ביום שמעו הוי מקויים ולהכי בעינן דוקא מופר ליכי כדי ליתן חילוק בין הפרת הבעל להתרת חכם דהפרת בעל מכאן ולהבא ובלא טעם כמו את בריתי הפר והכי איתא בירושלמי דפירקין ה"י ר' אבהו בשם רבי יוחנן הבעל שאמר אין כאן שבועה אין כאן נדר לא אמר כלום הזקן שאמר מופר לך בטל לך לא אמר כלום אלא זה כהילכתו וזה כהילכתו הבעל אומר מופר לך בטל לך הזקן אומר אין כאן נדר אין כאן שבועה לא יאמר אדם לאשתו בשבת מופר ליכי בטל ליכי כדרך שאומר לה בחול אלא אומר לה טלי אכלי טלי שתי והנדר בטל מאליו א"ר יוחנן צריך שיבטל בלבו תניא ב"ש אומרים מבטל בלבו בשבת ובחול מוציא בשפתיו ובה"א אחד זה ואחד זה מבטל בלבו ואין צריך להוציא בשפתיו י"מ דפלוגתא דב"ש ובית הלל קאי אהיכא דאמר לה טלי ואכלי אבל היכא דלא אמר לה טלי ואכלי לא מהניא הפרה בלב אלא עם טלי ואכלי מועלת הפרה בלב לב"ש בשבת ולב"ה אפי' בחול ומלתא דר' יוחנן אתיא ככולי עלמא וה"ר אליעזר ממי"ץ ז"ל פי' דטלי ואכלי לאו הפרה היא אלא להודיעך שהפר בלבו דאי הויא הפרה אמאי קאמר ר' יוחנן וצריך שיבטל בלבו כיון דאמר לה טלי ואכלי בודאי חשב בלבו שיהא מופר שאינו רוצה להאכיל דבר האסור לה אלא ודאי בכי האי גוונא לא הוי הפרה ולכך אמר ר' יוחנן וצריך שיבטל בלבו כלומר שיאמר בלבו מופר ליכי אבל בשפתיו לא יוציא בקול רם כי ההיא דפ' היה קורא (ברכות דף טו:) לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא דהיינו שבירך ולא השמיע לאזנו: