פסקי הרא"ש על מועד קטן ג:פח
Rosh on Moed Katan 3:88 · פסקי הרא"ש על מועד קטן · free full Hebrew text
Open in the reader →ת"ר כל שלשים יום תינוק יוצא בחיק ונקבר באשה אחת ובשני אנשים אבל לא באיש אחד ובב' נשים אבא שאול אומר אף באיש אחד ושתי נשים ואין עומדין עליו בשורה ואין אומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים בן שלשים יוצא בדלוסקמא רבי יהודה אומר לא בדלוסקמא הניטלת על הכתף אלא בדלוסקמא הניטלת באגפים ועומדין עליו בשורה ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים בן י"ב חודש יוצא במטה ר' עקיבא אומר הוא בן שנה ואבריו כבן שנתים הוא בן שנתים ואבריו כבן שנה יוצא במטה רבי שמעון בן אלעזר אומר היוצא במטה רבים מצהיבין עליו ושאינו יוצא במטה אין רבים מצהיבין עליו רבי אלעזר בן עזריה אומר ניכר לרבים רבים מתעסקין בו ושאינו ניכר לרבים אין רבים מתעסקין בו ומה הוא בהספד ר' מאיר אומר משום רבי ישמעאל עניים בני שלש עשירים בני חמש רבי יהודה אומר משמו עניים בני חמש ועשירים בני שש ובני זקינים כבני עניים אמר רב גידל בר מנשה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי ישמעאל כתב ה"ר יצחק בן גאות ז"ל הא דאמרינן כל שלשים יום יוצא בחיק וכו' ה"מ דלא קים ליה בגוויה שכלו לו חדשיו אבל קים ליה בגוויה הרי הוא כחתן שלם וכתב הרמב"ן ז"ל נראה מדבריו שאינו מתאבל עליו ולא היא מדקתני שורה ותנחומי אבילים דכבוד חיים נינהו ש"מ אבילות ודאי נוהג בו דכל דלא נהוג אבילות שורה ותנחומי אבלים מנין והא דתנן בפרק יוצא דופן (נדה דף מד.) הרי הוא לאביו ואמו כחתן שלם ואיתמר עלה אמר רב פפא לענין אבילות ומוקי לה בדקים ליה שכלו חדשיו ההיא לענין אבילות דקתני דנהיגי עליה שבעה ושלשים ולא כחתן ממש שאין הרבים מתעסקין בו ואין עומדין עליו בשורה ואין אומרין עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים תדע דהא אפילו לאחר שלשים אינו כחתן שלם לענין הספד אלא לענין עיקר אבילות קתני ותניא באבל רבתי פ"ג בן יומו שמת הרי הוא לאביו ולאמו כחתן שלם ולא סוף דבר בן יומו חי אלא אפילו יצא ראשו ורובו בחיים אלא שדברו חכמים בהוה יוצא בחיק וכו' אין עומדין עליו בשורה ואין אומר עליו ברכת אבלים עד שיהא בן ל' יום קתני כחתן שלם ואין עומדין עליו בשורה שמע מינה כדפרישית ואע"ג שאין עומדין עליו בשורה מברין עליו בסעודה ראשונה דאמרינן לעיל סי' לג ושבת קלז. בריה דרב דימי בר יוסף איתיליד ינוקא שכיב בגו תלתין יומין וקא מתאבל עליו אמר ליה אבוה צורנייתא קבעית למיכל אמר ליה קים לי בגוויה שכלו לו חדשיו אלמא כיון שמתאבל עליה מברין אותו. תניא באבל רבתי פ"ג בני עשירים כבני חכמים בני חכמים כבני מלכים מתעסקין בו עמהם פי' מספידין אותו בעילוי כדאמרי' מוסיפין על העיקר תינוק שיודע לישא וליתן יוצא במעשה עצמו ואם אין לו מעשים יוצא במעשה אבותיו ואם אין לו לאבותיו יוצא במעשה קרוביו הכלה יוצאה בין בכבוד אביה בין בכבוד חמיה מפני שמעלין ואין מורידין כלומר עולה עמו ואינה יורדת עמו ואומר רבינו האי גאון קטן כל שעברו עליו ל' יום אומרים עליו צדוק הדין וקדיש שאין אלו גדולים מן השורה שעומדין עליו ואין דבר זה דומה להספד דהלכה עניים בני חמש ועשירים בני שש. לרב נחשון ינוקא דאתיליד והוה בר תרין או בר ג' וד' יומי הכין רגילין וגמירין כי ניחא נפשיה דמהלא לי' על קברו ומסקי' לי' שמא דכד מרחמין מן שמיא והויא תחיית המתים הויא ידיעה בינוקא ומבחין ליה לאבוה: