עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפסקי הרא"ש על מועד קטן

פסקי הרא"ש על מועד קטן א:ח

Rosh on Moed Katan 1:8 · פסקי הרא"ש על מועד קטן · free full Hebrew text

Open in the reader →

מתנ' רבי אליעזר בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקו כל השדה כולה. זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד וחכמים מתירין בזה ובזה:

גמ' אמר רב יהודה אם היתה שדה מטוננת מותר תניא נמי הכי כשאמרו זרעים אסור להשקותן במועד לא אמרו אלא זרעים שלא שתו לפני המועד אבל שתו לפני המועד מותר להשקותן במועד ואם היתה מטוננת מותר ואין משקין שדה גריד במועד וחכמים מתירין בזה ובזה אמר רבינא ש"מ מדרבנן האי תרביצי שרי לתרבוצי. שדה גריד מאי טעמא אפלא לשוויי חרפא הכא נמי אפלא לשוויי חרפא פירש רש"י שמע מינה מסיפא דברייתא שמתירין שדה גריד תרביצא גינה לישנא אחרינא נוהגין היו. להשקות השדה לאחר קצירה מיד לפי שיוצאין בו ירקות וכשמשקין אותו ממהרין לצאת אותן ירקות. חרפא כדי שיהא חריף וממהר לבשל פירותיו ושרי ליה ולא משום פסידא דבשדה הבעל ליכא פסידא ותרביצא נמי משקי ליה לשם הרווחא לשוויי חרפא וה"ר אלפסי ז"ל כתב ומסתברא דהלכתא כרבי אליעזר בן יעקב דאע"ג דהוא יחיד במקום רבים דהא שמעתתיה דרב יהודה כוותיה אזלא דאמר ואם היתה שדה מטוננת מותר. והא דדייק רבינא מדרבנן ואמר ש"מ האי תרביצא שרי לתרבוצי בחולא דמועדא. מקשי ליה שדה גריד מאי טעמא לא אפלא לשוייא חרפא הכא נמי אפלא לשויי חרפא ולא פריק וכן פסק הרמב"ם ז"ל פ"ח מהל' יו"ט ה"ג אבל לפרש"י שפי' שדה גריד מ"ט לא הוא סיומא דמילתא דרבינא הוה מסתבר דהלכה כחכמים כיון דרבינא דהוא בתראה מייתי ראייה ממילתייהו. ודברי ה"ר אלפסי עיקר דבירושל' בפ"ב דשביעית הלכה י מוכח דרבנן אסרי הרבצה והא דקתני חכמים מתירין בזה ובזה מפרש בין ששתו קודם הרגל בין שלא שתו בין באילן בין בזרעים:

מתני' צדין את האישות ואת העכברים בשדה האילן ובשדה הלבן כדרכו במועד ובשביעית רבי יהודה אומר בשדה האילן כדרכו ובשדה הלבן שלא כדרכו ומקרין את הפירצה במועד ובשביעית בונה כדרכו:

גמ' מאי אישות בריה שאין לה עינים. תנו רבנן כיצד כדרכו חופר גומא ותולה בה מצודה וכיצד שלא כדרכו נועץ שפוד ומכה בקורדום ומרדה את האדמה מתחתיה. תניא כשאמרו בשדה הלבן כדרכו לא אמרו אלא בשדה לבן הסמוכה לשדה אילנות שמא יצאו משדה לבן ויחריבו את האילנות. ומקרין כיצד מקרין אמר רב יוסף בהוצא ודפנא. במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט אמר רב חסדא לא שנו אלא כותל גינה אבל כותל חצר בונה כדרכו ודוקא בונה אבל סותר לא וכותל גוהה סותרו ובונהו כדתניא כותל הגוהה לרה"ר סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה: