פסקי הרא"ש על מועד קטן א:טו

מתני' אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמין מפני ששמחה היא לו אבל מחזיר הוא את גרושתו ירושלמי הדא דתימא בגרושה מן הנישואין אבל מן האירוסין לא מפני ששמחה היא לו:

גמ' וכי שמחה היא לו מאי הוי אמר רב יהודה אמר שמואל לפי שאין מערבין שמחה בשמחה ואמר רב דניאל בר קטינא אמר רב מנין שאין נושאין נשים במועד שנאמר ושמחת בחגך ולא באשתך עולא אמר מפני הטורח ר' יצחק נפחא אמר מפני בטול פריה ורביה. תניא כל אלו שאמרו אסורין לישא אשה ברגל מותרין לישא ערב הרגל דלמ"ד משום שמחה עיקר שמחה חד יומא ולמ"ד משום טרחא עיקר טורח חד יומא ולמ"ד נמי משום פריה ורביה משום חד יומא לא משהי איניש נפשיה ודאין מערבין שמחה בשמחה מנא לן דכתיב ויעש שלמה את החג וגו' שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום מכדי כתיב ארבעה עשר יום שבעת ימים ושבעת ימים למה לי ש"מ הני לחוד והני לחוד כתיב ביום השמיני שלח את העם וכתיב ביום שלשה ועשרים לחדש השביעי שלח את העם מכאן לתלמיד שנפטר מרבו וחזר ולן באותו העיר שצריך ליפטר ממנו פעם שנית:

מתני' ועושה אשה תכשיטיה במועד ר' יהודה אומר לא תסוד מפני שניוול הוא לה:

גמ' ת"ר אלו תכשיטי נשים כוחלת ופוקסת ומעברת שערה מעל פניה ומעברה סכין על פדחת' וא"ד מעברת סכין על פניה של מטה: