פסקי הראש על מנחות, הלכות ציצית יט

אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא הטיל לבעלת ג' והשלימה לד' פסולה משום תעשה ולא מן העשוי. דג' הראשונות נעשו שלא כמצותן וכי הדר מתקן להו אפסול דתעשה ולא מן העשוי. א"ר זירא הטיל למוטלת כשירה. פירש"י שהיה לה ד' ציציות והטיל לה ארבע (ס"א ד' אחרים) כשרים בהני בתראי אי פסקינהו לקמאי ואף על גב דהנך לאו לצורך עבדינהו בשעת עשיה ל"א הטיל למוטלת כשרה בהנך בתראי ואע"ג דכי עביד תלתא בתראי אכתי לא בטיל קמאי ואשתכח דהנך ג' לאו ציצית נינהו דהא לא צריך להו וכי הדר עביד לרביעי ובטיל הנך קמאי לא קרינא בהו בהנך ג' ראשונות שבאחרונות תעשה ולא מן העשוי כדמפרש טעמא כיון דקאי בבל תוסיף לא הוי מעשה: