פסקי הראש על מנחות, הלכות תפילין יא

אביי הוה קאי קמיה דרב יוסף איפסיק ליה רצועה דתפילין א"ל מהו למיקטריה א"ל וקשרתם שתהא קשירה תמה. פירש"י ואם יש קשר אחד ברצועה מלבד קשר שקושרין בראש תו לא הוי קשירה תמה. לישנא אחרינא רצועה שלימה ולא קשורה. א"ל רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי מהו למיתפרינהו ועיולי תופרן לגיו א"ל פוק חזי מאי עמא דבר. רש"י פירש לאיסורא ור"ת פירש להיתרא כי ההוא דפ"ק דעירובין גבי הלמי ולחיים וההיא דפרק כיצד מברכין . ובשימושא רבא כתב היכא דאיפסק רצועה לא שרי לכרוכיה וכו' עד או לחייטיה ולא ליקטריה שנאמר וקשרתם קשירה תמה. זה משמע כפירוש ר"ת דשרי תפירה ובירושלמי דפ"ק דמגילה הלכה יא רבי ירמיה איפסיק ליה רצועה של תפילין שאל לרבי אבא בר ממל א"ל וקשרתם קשירה תמה ולא הזכיר שם תפירה. ועוד כתב שם רבי זעירא איפסיק ליה גידא דרצועה משמע שנפסקה הרצועה ותפרה בגידין ונפסק הגיד. והתיר לו לחזור ולקשור הגיד. איפסיק ליה תניינא שרא ליה. ולא מן אולפין פי' שלא מן הדין. אלמא דמותר לתפור הרצועה שנפסקה. ואית דגרסי גידא דתפילין ומיירי בתפירה מרובעת שבתיתורא. ובתשובת גאון מהו לתופרה בגידין או בחוטין הכי אמרי רבנן ליכא תפירא כלל בגווה אלא גונזה ומיירי בנפסקה הרצועה המקפת הראש והזרוע דהתם בעינן קשירה תמה שלא יהיו שמה שני קשרים. אבל הרצועות התלויות למטה לא שייך בהו קשירה שנאמר וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך דוקא על היד ועל הראש הוא דכתיב בה קשירה למעוטי קשירה שאינה תמה אבל רצועות התלויות לא שייך לחסור בהן קשירה ותפירה. דהא בעי רב דימי למימר דאם לא נשתייר ברצועות אלא כל שהוא חוץ לקשר כשרות. אמר רב דימי גרדומי רצועות כשרות פירש רש"י מה שתלוי מן הרצועות אחר שנתקשרו בראש אם נפסק מאותן רצועות ונשתיירו גרדומין כשרות. ולא היא מדאמרי בני רבי חייא גרדומי תכלת כשרים גרדומי אזוב כשרות התם דתשמישי מצוה אבל הכא דתשמישי קדושה לא. מכלל דאית להו שיעורא וכמה שיעורא אמר רמי בר חמא אמר ריש לקיש עד אצבע צרדא. רב כהנא מחוי כפוף רב אשי מחוי פשוט רבא קטר להו ופשיט ושדי להו. רב אחא בר יעקב קטר להו ומתלי' להו. מר בריה דרבינא עביד כי דידן ופותיה דרצועה כאורכה דשעורה ומתוך פרש"י משמע דהני אמוראי איירו ברצועות של ראש. שפירש רבא כשהיה מניח תפילין קטר להו ברישיה ושיורי רצועות פשיט ושדי להו על כתפיה מאחוריו ומתלית להו לרצועות התלויות היה גודלן ומשלשלן תרצי"ר בלע"ז ומשמע דשיעור אורך רצועות הראש חוץ לקשר למ"ד כפוף כמו שיכול לפשוט מאצבע ועד אמה ולמ"ד פשוט כמו שיכול לפשוט מגודלו עד שיעור אצבע. ובשיעור אורך רצועות היד לא איירי. ובערוך כתב בערך צרדי דכתב בילמדנו (במכילתא) בפרשת בא אל פרעה דשיעור רצועה של יד אמר ר"ל עד אצבע צרדא כשידו פשוט וכפוף ומאי צרדא אמצעי דתניא בתוספתא איזו היא אצבע צרדא זו אצבע גדולה של ימין. וכפוף ופשוט לפי המכילתא פשוט היינו שתגיע הרצועה עד ראשי אצבע צרדא כשידיו פשוטות. וכפוף היינו שתגיע הרצועה עד אצבע צרדא כשכופף אצבעותיו על פס ידו ולרצועות הראש לא פירש שיעור ובשמושא רבא מפרש שיעורייהו: