פסקי הראש על מנחות, הלכות ספר תורה טו

(מנחות דף כט.) אמר אשיאן בר נדבך משמיה דרב ניקב תוכה של ה' כשר ירכו פסולה אמר זעירי לדידי מפרשא ליה מינים דרב הונא ורבי יעקב אמר לדידי מיפרשה לי מיניה מדרב יהודה תוכו של ה"א כשר. ירכו פסול אם נשתייר בו מלא אות קטנה כשר ואם לאו פסול פירש"י פי' אחד תוכו של ה' היינו רגל הפנימי. יריכו רגל הימני. ופירש פי' אחר תוכו הגויל והחלק שבתוכו. ופי' ראשון נ"ל עיקר. ואשמועינן דאין שיעור לרגל הפנימי רק שנשאר בו כל דהו. דלפירוש שני קשה אמאי נקט של ה"א מתוך שאר כל האותיות. אגרא חמוה דרבי אבא איפסקא ליה כרעיה דה"א דהעם בנקיבה. אתא לקמיה דרבי אבא א"ל אם נשתייר בו מלא אות קטנה כשר ואם לאו פסול. רמי בר דיקולי דהוא רמי בר תמרי איפסיק ליה כרעיה דוי"ו דויהרג. אתא לקמיה דרבי זירא א"ל זיל אייתי ינוקא דלא חכים ודלא טיפש אי קרי ליה ויהרוג כשר ואם לאו פסול :