פסקי הרא"ש על מגילה ד:ח

תנן התם ודאישתמש בתגא חלף אמר (רבן שמעון בן) ריש לקיש זה המשתמש במי ששונה הלכות ואמר עולא לישתמש איניש במאן דתני ארבעה ולא לישתמש במאן דמתני ארבעה פי' דתני ארבעה מי ששונה ארבעה סדרי משנה ופי' דמתני מי שלומד הש"ס ארבעה סדרי: ט תנו רבנן מבטלין ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה במה דברים אמורים כשאין לו כל צורכו אבל יש לו כל צורכו אין מבטלין וכמה כל צורכו אמר רב שמואל בר אוניא משמיה דרב תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי וכו' והני מילי למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא. וממילא שמעינן למאן דלא קרי ותני אין מבטלין אלא כדי צורך קבורה בעלמא. ואין עושין אותו קפנדריא. מאי קפנדריא כמ"ד אדמקיפנא אהדר ואיעול בהא אמר ר' אבוה אם היה שביל מעיקרא מותר אמר רבה בר אבוה הנכנס לבית הכנסת על מנת שלא לעשות קפנדריא מותר לעשות קפנדריא אמר רבי חלבו אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת להתפלל מצוה לעשות קפנדריא שנאמר ובבוא עם הארץ לפני ה' במועדים הבא דרך שער צפון להשתחוות יצא דרך שער נגב והבא דרך שער נגב יצא דרך שער צפונה לא ישוב דרך השער אשר בא בו כי נכחו יצא: עלו בו עשבים וכו'. תנא לא יתלוש ומאכיל אלא תולש ומניח. ת"ר בית הקברות אין נוהגין בו קלות ראש אין מרעין בו את הבהמה ואין מוליכין בו את אמת המים ואין מלקטין בו עשבים מפני כבודן של מתים ואם ליקט שורפין במקומן. הא דקתני אין מרעין את הבהמה נראה דמיירי אף בקרקע עולם ואסור מפני כבודן של מתים דאי על הקברים אם הוא קבר של בנין אסור בהנאה. והאילנות הנטועין בבית הקברות מותר ללקוט פירותיהן ואין כאן חשש מפני כבוד מתים: