פסקי הרא"ש על מגילה ד:ה

תנו רבנן מניחין תורה על גבי תורה ותורה על גבי חומשין וחומשין על גבי נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים על גבי חומשין ולא חומשין על גבי תורה אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן משום רבך שמעון בן גמליאל אין מוכרין ס"ת אפי' ישן ליקח בו חדש וא"ר יוחנן משום ר' מאיר אין מוכרין ס"ת אלא ללמוד תורה ולישא אשה. ת"ר לא ימכור אדם ס"ת אע"פ שא"צ לו יתר על כן אמר רבן שמעון בן גמליאל אפילו אין לו מה יאכל ומכר ס"ת או בתו אינו רואה סימן ברכה לעולם: וכן במותריהן אמר רבא לא שנו אלא שמכרו והותירו אבל גבו והותירו מותר ומכרו והותירו נמי לא אמרן אלא שלא התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר בשעת מכירה אבל התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר בשעת מכירה ואפילו לדוכסוסיא מותר מאי דוכסוסיא פרשא דמתא. אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהם צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה בידם ומפרנסין בה עניי עירם ויחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עליו צדקה תנתן לאותן עניי העיר רב הונא גזר תעניתא עול לגביה רב הונא בר חנילאי וכל בני מאתיה רמו עלייהו צדקה ויהבו כי בעו למיזל אמרו ליה יהבינהו מר וניזול ונפרנס בהו עניי מאתן אמר להו תנינא בד"א בשאין שם חבר עיר אבל יש שם חבר עיר תנתן לחבר עיר וכ"ש אנא דעניי דידכו ודידי עלי סמיכו: