פסקי הרא"ש על מגילה ג:ט

מתני' הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד ובנביא שלשה ואם היו שלשתן שלשה פרשיות קורין אחד אחד. מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה כמה הוא מדלג עד כדי שלא יפסוק המתורגמן:

גמ' לא יפחות משלשה פסוקים הני שלשה כנגד מי אמר רב אשי כנגד תורה נביאים וכתובים. ואם היו שלשתן שלשה פרשיות כגון כה אמר ה' חנם נמכרתם כי כה אמר ה' (אלהים) מצרים ירד עמי בראשונה. ועתה מה לי פה נאם ה' כגון אלו קורין אחד אחד. ואין מדלגין בתורה והני מילי בשני ענינים אבל בענין אחד מדלגין ואע"פ שהן מרוחקין זה מזה כגון אחרי מות ואך בעשור. ובנביא מדלגין אפי' בשני ענינים וזה וזה בכדי שלא יפסוק המתורגמן כלומר שלא ישהה בדילוג אלא כדי שישלים התורגמן אותו פסוק. ותניא נמי הכי מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני ענינים וכאן וכאן בכדי שלא יפסוק התורגמן. ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של תרי עשר מדלגין ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו. גרסי' בפ' בא לו (יומא דף סח:) בא לו כהן גדול לקרות וכו' וגולל ס"ת ומניחו בחיקו ואומר יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן ובחומש הפקודים קורא על פה (שם ע.) ואמאי ונגלול ס"ת עד דמטי לחומש הפקודים ונקרי ביה אמר רב ששת זאת אומרת אין גוללין ס"ת בצבור מפני כבוד צבור וליתי ס"ת אחרינא וליקרי רב הונא בר יהודה אומר מפני פגמו של ראשון. וה"מ חד גברא בתרי ספרי הוא דהוי פגמא אבל תלתא גברא לתלתא ספרי כגון ר"ח %טבת שחל להיות בשבת לא הוי פגמא: