פסקי הרא"ש על מגילה ג:טו

סומא פורס על שמע ומתרגם ר' יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע:

גמ' גרסינן בפ' קמא דחולין (דף כד:) תנו רבנן נתמלא זקנו ראוי להיות שליח צבור ולירד לפני התיבה ולישא את כפיו והא דאמרינן במתניתין קטן אינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו הא הביא ב' שערות עובר לפני התיבה ונושא את כפיו והתם קאמרינן דוקא נתמלא זקנו התם מיירי בקבע שמינוהו לכך והכא מיירי באקראי והא דאמרינן (סוכה דף מב.) קטן היודע לישא את כפיו חולקין לו תרומה על הגורן מיירי עם אחיו הכהנים כדאמרינן בקידושין (דף עא.) פעם אחת עליתי עם אחי אמי וצעירי הלוים היו נקראים: המפטיר בנביא וכו'. מאי טעמא רב פפא אמר משום כבוד. רבה בר שימי אמר משום אינצויי: פוחח פורס וכו'. פי' פוחח שלובש בגד קרוע וכתפיו וזרועותיו ערומות שנמצא בגדו שעליו כעין אזור תחת אצילי ידיו ולמטה כגון זה נקרא פוחח כדכתיב (ישעיהו כ׳:ב׳) ופתחת השק מעל מתניך ומתרגמינן ותיסר שקא מעל חרצך וכתיב ויעש כן הלוך ערום ויחף ויאמר ה' כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף וגו' ומתרגמינן כמה דאזל עבדי ישעיהו פחח ויחף הא למדת שהפוחח הוא החגור על מתניו ומניח כתיפותיו וזרועותיו ערומות ובירושלמי פ' ואלו מגלחין (ה"ז) נמי אמרינן מת לו מת קורע מת לו מת אחר מרחיק שלשה אצבעות וקורע שלמו מלפניו מתחיל מאחוריו שלמו מלמעלה מתחיל מלמטה שלמו אלו ואלו ר' חייא בר אבא דמן יפה אמר נעשה כפוחח: ר' יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו וכו'. וקי"ל כרבנן דאמרי סומא פורס על שמע ואע"פ שלא ראה מאורות מימיו דהא אית ליה הנאה מיניה כי ההיא מעשה דר' יוסי פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפילה וראיתי סומא ואבוקה בידו אמרתי לו בני אבוקה זו בידך למה אמר לי כל זמן שאבוקה זו בידי בני אדם רואים אותי ומצילין אותי מן הפחתים ומן הקוצים ומן הברקנים:

מתני' כהן שיש בידו מומין לא ישא את כפיו ר' יהודה אומר אף מי שידיו צבועים סטוס ופואה לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו: