פסקי הרא"ש על מגילה ג:א

הקורא את המגילה עומד ויושב יצא. קראה אחד קראוה שנים יצאו. מקום שנהגו לברך יברך שלא לברך לא יברך. בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא. והפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה:

גמ' הקורא את המגילה עומד ויושב יצא. תנא מה שאין כן בתורה. ומנ"ל דקורא בתורה צריך להיות עומד. אמר ר' אבהו אמר קרא ואתה פה עמוד עמדי ואפי' לסמוך אסור כדאיתא בירושלמי (ה"א) ר' שמואל בר יצחק על לבי כנישתא חזא לחד בר נש דתרגם וסמיך לעמוד אמר ליה אסור לך כשם שניתנה באימה כך אנו צריכין לנהוג בה באימה. א"ר אבהו אמר רב מניין לרב שלא ישב על גבי המטה וישנה לתלמידיו ע"ג קרקע שנאמר ואתה פה עמוד עמדי: קראוה שנים יצא. תנא משא"כ בתורה שאין קורא אלא אחד אותו שעומד לקרות בתורה ואין שליח צבור קורא עמו. ומה שנהגו האידנא ששליח צבור קורא היינו שלא לבייש את מי שאינו יודע לקרות כדתנן גבי בכורים (פ"ג מ"ז דמס' בכורים) בתחלה מי שיודע לקרות קורא ומי שאינו יודע לקרות מקרין אותו נמנעו מלהביא מחמת הבושה התקינו שיהו מקרין את הכל. ואין הדמיון נ"ל דהתם נמנעו מלהביא בכורים ועברו על מה שכתוב בתורה אבל הכא בקיאין יקראו והאחרים ימנעו ומחמת הבושה יתנו לב ללמוד הפרשה אלא נראה הטעם לפי שאין הכל בקיאין בטעמי הקריאה ואין צבור יוצאין בקריאתו והוא בעיניו כיודע ואם לא יקראוהו בתורה אתי לאינצויי עם ש"ץ לכך התקינו שיקרא שליח צבור שהוא בקי בקריאה. ומ"מ גם העומד לקרות יקרא בנחת ובדקדוק עם שליח צבור שלא תהא ברכה לבטלה ואותו שאינו יודע לקרות אין ראוי שיקראהו שליח צבור והויא ברכה לבטלה ולא מסתבר שהוא יברך על קריאת שליח צבור. תנו רבנן בתורה אחד קורא ואחד מתרגם ובלבד שלא יהא אחד קורא ושנים מתרגמין ובנביא אפי' אחד קורא ושנים מתרגמין %ובלבד שלא יהיו שנים קורין ושנים מתרגמין ובמגילה אפילו עשרה קורין ועשרה מתרגמין מאי טעמא כיון דחביבא להו יהבי דעתייהו. מקום שנהגו לברך יברך אמר אביי לא שנו אלא לאחריה אבל לפניה מצוה לברך דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עלייהו עובר לעשייתן. לפניה מאי מברך רב ששת מקטריזא איקלע לגבי רב אשי ובירך מנ"ח מקרא מגילה שעשה נסים שהחיינו. ולאחריה באתרא דנהיגי מאי מברך א"ר יעקב הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו ברוך הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם רבא אמר האל המושיע הלכך נמרינהו לתרוייהו: