פסקי הרא"ש על קידושין ב:כב

מתני' המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת אינן מתקדשות. מעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות וליקט אדם א' כלכלה של תאנים ושלהן היתה ושל שביעית היתה ואמר להן הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו וקבלתה אחת מהן ע"י כולן ואמרו חכמים אין אחיות מקודשות:

גמ' איתמר קידושין שאין מסורין לביאה כגון שאמר לאב אחת מבנותיך מקודשת לי אביי אמר הוו קידושין רבא אמר לא הוו קידושין ופריך לאביי ממתניתין דקתני מעשה בחמש נשים ובהן ב' אחיות וכו' ואמר להן הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו ואמרו חכמים אין אחיות מקודשות אחיות הוא דאינן מקודשות הא נכריות מקודשות היכי דמי אי דאמר להו כולכם קני את וחמור הוא וקני את וחמור לא קנה אלא דאמר להו אחת מכם וקתני דאין אחיות מקודשות וקשיא לאביי ומשני לה אביי בדאמר הראויה לביאה מכם תתקדש לי דהשתא ודאי אין אחיות מקודשות דאין א' מהן ראויה לביאה ורב אלפס ז"ל לא הביא כל זה משום דסבירא ליה דהך פירכא דפריך רבא לאביי מקני את וחמור לאו אליבא דהילכתא היא דקי"ל כרב נחמן בדיני ואיהו דאמר בפרק מי שמת (בבא בתרא דף קמג.) דקני את וחמור קנה מחצה ומוקים אביי מתניתין בדאמר כולכם אלא דאורחיה דגמרא דמהדר לאוקמא מתניתין ככולהו אמוראי אע"ג דלית הילכתא כוותייהו ומיהו בעל הלכות מוקי מתניתין דוקא בדאמר הראויה מכם לביאה תתקדשי לי ור"י פי' דרבא דפריך מאת וחמור לא פליג ארב נחמן רביה אלא אליבא דמ"ד לא קנה פריך דאיהו על כרחו מפרש מתני' הכי ולא אשכחן אמוראי אחריני דפליגי עליה באוקימתא דמתני' ויש מחלקין דהתם דמפיק להו בתרי ואמר את וחמור קאמר רב נחמן דקנה מחצה אבל הכא דבחדא לישנא מפיק להו דאמר כולכם מודה רב נחמן דלא קנה: