פסקי הרא"ש על קידושין א:ז

אמר רבא התקדשי לי לחציי מקודשת. חצייך מקודשת לי אינה מקודשת. והיינו טעמא דכי אמר התקדשי לי לחציי הכי קאמר דאי בעינא למינסב אחריתא נסיבנא אבל באתתא לא שייך למימר הכי הילכך שייר בקניינו ולא הויא מקודשת. בעי רבא חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה מהו כיון דאמר לה חצי פרוטה פסקה למילתיה או דילמא מונה והולך הוא ואם תמצא לומר מונה והולך הוא חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה מהו כיון דאמר חצייך בפרוטה פסקה למילתיה או דילמא כל ביומיה מונה והולך הוא ואם תמצא לומר כל ביומיה מונה והולך הוא נתן לה שתי פרוטות ואמר לה חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר מהו כיון דאמר לה למחר פסקה למילתיה או דילמא הכי קאמר לה קדושי נתחלו מהאידנא ומיגמר לא נגמרו עד למחר. שני חצייך בפרוטה מהו הכא ודאי בחד זימנא קאמר לה או דילמא אין אשה מתקדשת לחצאין כלל תיקו בעי רבא שתי בנותיך לשני בני בפרוטה מהו בתר נותן ומקבל אזלינן ואיכא ממונא או דילמא בתר דידהו אזלינן וליכא ממונא בעי רב פפא בתך ופרתך בפרוטה מהו מי אמרינן בתך בחצי פרוטה ופרתך בחצי פרוטה או דילמא בתך בפרוטה ופרתך במשיכה בעי רב אשי בתך וקרקעך בפרוטה מהו מי אמרינן בתך בחצי פרוטה וקרקעך בחצי פרוטה או דילמא בתך בפרוטה וקרקעך בחזקה תיקו. כתב ר"ח ז"ל דכל הני בעיות עלו בתיקו ועבדינן בהו לחומרא והרמב"ם ז"ל פ"ג מהל' אישות הל"י כתב דחצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה או חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה מקודשת ודאי סברתו בזו דזו היא שיטת הגאונים דכל אם תמצא לומר כמו פשיטותא הוא וא"כ נפשטו שתי איבעיות הראשונות דכל ביומיה מונה והולך ונראה דבכאן א"א לומר כן דבעיא אחרונה שני חצייך בפרוטה לא קיימא אבבא ראשונה ולא שייך בה אם תמצא לומר ובזה מסתבר למימר דמקודשת יותר מכולן כדקאמר גמרא הכא ודאי בחד זימנא קאמר או דילמא אין אשה לחצאין כלל וכיון דעלתה בתיקו כל שכן הראשונות ואין אשה כלל לחצאין אלא ספק: