פסקי הרא"ש על קידושין א:סב

מתני' כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ ושאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחו"ל חוץ מן הערלה והכלאים ר' אליעזר אומר אף החדש:

גמ' מאי תלויה בארץ ומאי אינה תלויה בארץ אילימא תלויה דכתיב בה ביאה שאינה תלויה דלא כתיב בה ביאה והרי תפילין ופטר חמור דכתיב בהו ביאה ונוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ אמר רב יהודה הכי קאמר כל מצות שחובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ חובת קרקע אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן הערלה ומן הכלאים ר' אליעזר אומר אף החדש וקיימא לן כרבי אליעזר דסתם לן תנא כוותיה דתנן פ"ג דערלה מ"ט חדש אסור מן התורה בכל מקום והערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים אמר רב אסי אמר ר' יוחנן לוקין על הכלאים אמר רבי אלעזר לר' אסי והא אנן תנן כלאים מדברי סופרים לא קשיא כאן בכלאי הכרם כאן בהרכבת האילן כדשמואל דאמר שמואל את חוקותי תשמורו חוקים שחקקתי לך כבר בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה ומה בהמתך בין בארץ בין בחוצה לארץ אף שדך בין בארץ בין בחוצה לארץ ואלא הא כתיב שדך ההוא למעוטי זרעים שבחוצה לארץ רב נחמן ורב ענן הוו שקלי ואזלי באורחא חזיוה לההוא גברא דהוה זרע חיטי ושערי אמר ליה ניתי מר ונישמתיה אמר ליה לא חווריתו כלומר לא נתחוור' לך הדבר כי מותר הוא תוב חזייה לההוא גברא דהוה זרע חיטי ושערי בי גופני אמר ליה ניתי ונשמתיה אמר ליה לא צהריתו קיימא לן כר' יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד רב יוסף מערב ביזרני וזרע אמר ליה אביי והתנן כלאים מדברי סופרים אמר ליה לא קשיא כאן בכלאי כרם כאן בכלאי זרעים כלאי הכרם שבארץ אסורין בהנאה בחוצה לארץ נמי גזרו בהו רבנן כלאי זרעים דבארץ לא אסירי בהנאה בחוצה לארץ נמי לא גזרו בהו רבנן נמצא דין כלאים עכשיו בחוצה לארץ נחלק לשלש פנים הרכבת האילן מדאורייתא כלאי הכרם מדרבנן כלאי זרעים מותר. בירושלמי דמסכת ערלה ה"ט גרסינן אהך מתניתין חוץ מן הערלה והכלאים רבי יונה בעי למה לא תנינן חלה א"ל ר' יוסי לא תנינן מתניתין אלא דברים שנוהגים בישראל ובעובדי כוכבים חלה בישראל נוהגת ולא בעובדי כוכבים מאי טעמא ראשית עריסותיכם ולא של עובדי כוכבים ומכאן דקדק רבינו תם ז"ל דערלה וכלאים וכרם רבעי נוהגין בשל עובדי כוכבים ועוד הביא ראיה מההיא דשלהי יבמות דף קכב. עובד כוכבים שהיה מוכר פירות בשוק ואמר פירות הללו של ערלה הן של עזקה הן של נטע רבעי הן אינו נאמן שלהשביח מקחו אמר כן אלמא דערלה נוהגת בשל עובדי כוכבים ואין לומר דמיירי כשלקחו מישראל מדקתני בסיפא דהך מתניתין אבל אם אמר מאיש פלוני לקחתים נאמן להחמיר דברי רבי מכלל דרישא איירי כשגדלו בשלו ותנן נמי בפ"ק דערלה מ"ב העובד כוכבים שנטע והגזלן שנטע חייבין בערלה ותניא נמי בתוספתא דערלה עובד כוכבים שהרכיב עץ מאכל מאימתי מונין לו משעת נטיעתו ועוד הביא ה"ר פטר ז"ל ראיה מדתניא בתוספתא דתרומה בפרק שני אבל ערלה וכלאי הכרם שוין בעובדי כוכבים בארץ ישראל ובסוריא ובחוצה לארץ אלא שרבי יהודה אומר אין לעובד כוכבים כרם רבעי בסוריא וחכמים אומרים יש לו ועוד ראיה מדאמרינן בשמעתין בחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט. ובעובד כוכבים לוקט מיירי דאי בישראל כמו שאסור לאכול כך אסור למכור דערלה אסור בהנאה. ועוד הביא ראיה דאמרינן בפ' אין מעמידין (עבודה זרה דף לה:) דאסרו גבינות העובדי כוכבים מפני שמעמידין אותו בשרף ערלה ומשמע דאיירי בכל מקום אפילו במקום שאין ישראל דרים שם. ולפי מה שהוכחתי דערלה שייך בשל עובדי כוכבים צריך לדקדק היאך אנו מותרין לשתות יין לפי שרגילין בכל שנה להבריך הגפנים בארץ ואחר שהשריש ראש הגפן חותכין אותו ונעשו שני גפנים ובכי האי גוונא מקרי ערלה דתניאבפרק קמא דראש השנה דף ט: א' הנוטע וא' המבריך וא' המרכיב שלשים יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה ולענין ערלה מיתניא והא דתניא בתורת כהנים ונטעתם פרט למבריך ומרכיב מכאן אתה אומר ספוק גפנים וספוק ספוקן אף ע"פ שהבריכן בארץ מותר איכא לשנויי כדמשני בסוטה פרק משוח מלחמה (סוטה דף מג:) גבי אלו חוזרין ממערכי המלחמה דקתני התם לא חללו פרט למבריך ומרכיב והא אנן תנן אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב ומשני ר' יוחנן הא מני ר' אליעזר בן יעקב היא לאו אמר ר' אליעזר בן יעקב כרם כמשמעו הכי נמי נטע כמשמעו נוטע אין מבריך ומרכיב לא וכי האי גוונא איכא לשנויי נמי גבי ערלה ומיהו גם לרבי אליעזר בן יעקב נראה דלא מיקרי הברכה כשנועץ ראש הגפן בארץ וחותכו באמצע ומבדילו מן השורש ונראה לי דלא קשיא מההיא דתורת כהנים לההיא דפרק קמא דראש השנה דבכי האי גוונא נמי תנן בפרק קמא דערלה הבריכה שנה אחר שנה מונה משעה שנפסקה סיפוק הגפנים סיפוק אחר סיפוק אע"פ שהבריכה בארץ מותר ופי' רבינו שמשון שכך הוא מנהג עובדי אדמה שחופרין גומא ולוקחין יחור אחד מן האילן וטומנין אותו באותו גומא ויוצא ראש היחור מצד אחד ונעשה שם אילן וראש היחור נשאר מחובר באילן ומאותו האילן החדש מבריכין עוד א' וכן עוד אחר שנה אחר שנה ואין דין ערלה נוהג בכולן מאחר שמחוברין לאילן הישן אע"פ שכל אחד השריש ויונק מן הקרקע בתר עיקר יניקה שיונקין מן הישן אזלינן ואין בהן דין ערלה ואם נפסקה בריכה ראשונה מן האילן הישן הוו כל הבריכות שנברכו מן האילן כנטעו עתה ומונין להם שני ערלה משעה שנפסקה וסיפוק בגפנים כמו בריכה באילנות והיינו ההיא דתורת כהנים אע"פ שהבריכו מותר כלומר כל זמן שלא נפסקו וההיא דפ"ק דר"ה איירי אחרי שנפסקה ולשנויא דפ' משוח מלחמה דלרבי אליעזר בן יעקב לא הוי מבריך ומרכיב מכלל נוטע אם כן אין ערלה נוהגת בחוצה לארץ אלא בנוטע אילן מעיקרו שהרי פסקו התוס' שאין נטע רבעי נוהג בחו"ל כמאן דתני כרם רבעי דקי"ל ברכות דף לו. כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ א"כ בחוצה לארץ נאמר נוטע אין מבריך ומרכיב לא כר' אליעזר בן יעקב והתוס' כתבו דיש להתיר מטעם ספק ערלה כדאמרינן בשמעתין ספק לי ואנא איכול: