פסקי הרא"ש על קידושין א:יח

ההוא גברא דקדיש בשוטיתא דאסא בשוקא שלחא רב אחא בר הונא לקמיה דרב יוסף שלח ליה נגדיה כרב ואצריך גיטא כשמואל דרב מנגיד אמאן דמקדש בשוקא ומאן דמקדש בביאה ומאן דמקדש בלא שידוכי ומאן דמבטל גיטא ומאן דמסר מודעא אגיטא ומאן דמצער שלוחא דרבנן ומאן דחלה עליה שמתא דרבנן תלתין יומין ולא אתא ותבע לשמתי' וחתנא דדייר בי חמוה נהרדעי אמרי בכולהו לא מנגיד רב אלא אמאן דמקדש בלא שידוכי ואיכא דאמרי אפילו בשידוכי משום פריצותא ועל נהרדעי סמכו האידנא חתנים הדרים בבית חמיהם אע"ג דרב יוסף לית ליה הא דנהרדעי דהא קאמר נגדוהו כרב וכן רב יהודה לקמן בפ' י' יוחסין (קידושין דף ע.) דשמתי' לההוא גברא דצעריה לשלוחיה ומייתי ראיה ממילתיה דרב דמנגיד מאן דמצער שלוחא דרבנן: