פסקי הרא"ש על גיטין ז:טו

מתני' בראשונה הוו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו חזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא ר' שמעון שזורי אומר אף המסוכן והלכתא כר' שמעון שזורי דגרסינן בחולין דף עה: אמר רבי יוחנן הלכה כר' שמעון במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי:

גמ' גניבא יוצא בקולר הוה כי קא נפיק אמר הבו ד' מאה זוזי לרבינא מחמרא דנהר פניא אמר ר' זירא לידרי רבינא לסילתיה וליזיל לגבי רב הונא רביה דאמר רב הונא גיטו כמתנתו מה מתנתו אם עמד חוזר אף גיטו אם עמד חוזר ומה גיטו אע"ג דלא פירש כיון דאמר כתבו אע"ג דלא אמר תנו אף מתנתו כיון דאמר תנו אע"ג דלא קנו מיניה למימרא דהני ארבעה דתנן במתניתין כולהו בשכיב מרע דמצוה מחמת מיתה נינהו וכן הלכתא ובפרק מי שמת סי' יח. כתבתי דמפרש ויוצא בשיירא לענין גט דווקא יש להן דין שכיב מרע דאינהו טרידי ובהילי ומועיל כתבו בלא תנו אבל לא לענין מתנה ירושלמי ה"ז אמר רבי מנא לא סוף דבר בקולר של סכנה אלא בקולר של ממון שכל קולר בחזקת סכנה ועוד גרסינן התם תני אף החולה תני ר' יעקב בר אידי בשם ר' יוחנן הלכה כר' שמעון שזורי במסוכן מה בין חולי למסוכן חולי בדרך ארץ מסוכן כל שקפץ עליו החולי דרך ארץ הקרובים נכנסין לו מיד והרחוקים אחר ג' ימים ואם קפץ עליו החולי אלו ואלו נכנסין מיד: