פסקי הרא"ש על עירובין ד:ח

אמר ר' יעקב בר אידי אריב"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב והלכה כרבי יוחנן בן נורי. ותרתי למה לי. אמר ר' זירא צריכא דאי אמר הלכה כרבי יוחנן בן נורי ה"א בן לקולא בין לחומרא. לקולא פי' דישן קונה שביתה כמו ניעור. ופי' לחומרא דחפצי הפקר לרבי יוחנן קונין שביתה והיינו לחומרא. קמ"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב דחפצי הפקר לא קנו שביתה כרבנן אלא הרי הן כרגלי כל אדם. ואין זה תרי קולי דסתרו אהדדי דסבירא לן כרבנן דדבר שאין בו דעת לא קני שביתה. והא דסבירא לן דישן קנה היינו טעמא כדפרש"י הואיל וניעור קנה ישן נמי קנה. ולימא הלכה כדברי המיקל בעירובין ולא בעי למימר הלכה כרבי יוחנן בן נורי אמר אביי איצטריך סד"א הנ"מ יחיד במקום יחיד ורבים במקום רבם אבל יחיד במקום רבים אימא לא קמ"ל הלכה כר' יוחנן בן נורי דהוי יחיד במקום רבים. אמר ליה רבא לאביי מכדי עירובין דרבנן מה לי יחיר במקום יחיד ומה לי יחיד במקום רבים. הכי קים לן דעירובי תחומין דרבנן כאביי ורבא דאמוראי בתראי נינהו ואמרינן נמי לעיל בפרק בכל מערבין (עירובין דף לז:) מאן האי תנא דאפילו בדרבנן לית ליה ברירה דתניא האומר לחמשה הריני מערב וכו'. ואע"ג דשמעינן לרבי יהודה דאמר תחומין דאורייתא גבי ספק עירוב לעיל בפ' בכל מערבין (עירובין דף לה.) ולקמן בשלהי חלון (עירובין דף פא:) קאמר שמואל כ"מ ששונה ר"י בעירובין הלכה כמותו. בהא לית הלכתא כוותיה. ורב אשי שדחה בספ"ק דף יז: אל יצא כתיב. אליבא דרבי חייא קאמר דסבר תחומין דאורייתא וליה לא סבירא ליה. רב פפא אמר איצטריך סד"א הנ"מ בעירובי חצרות אבל בעירובי תחומין אימא לא קמ"ל הלכה כרבי יוחנן בן נורי דאפילו בעירובי תחומין. רב אשי אמר איצטריך סד"א הנ"מ בשיורי עירוב אבל בתחלת עירוב אימא לא קמ"ל דהלכה כרבי יוחנן בן נורי בתחלת עירוב. דדברי רבי יוחנן בתחלת עירוב הן: