פסקי הרא"ש על חולין ח:נב

מתני' קיבת עובד כוכבים ושל בהמה נבילה אסורה המעמיד בעור של קיבה אם יש בנ"ט הרי זו אסורה כשרה שינקה מן הטריפה הקיבה אסורה טריפה שינקה מן הכשירה קיבתה מותרת מפני שכנוס במיעיה כתב רש"י דחלב שנמלח בעור הקיבה בין חלב הנמצא בקיבה עצמה בין שנתן בה חלב דעלמא ומלחו בתוכה אסורה משום בשר בחלב. דמליח כרותח ונתן בשר הקיבה טעם בחלב ונעשה כולה חתיכה דאיסורא. ואם העמיד בה גבינות אסורות בנותן טעם וכתב דהיה נוהג בו היתר מתחלה בחלב של הקיבה עצמה שנמלחה בה מדאמר מסכת ע"ז דף כט. גבי קיבה של עולה דכהן שדעתו יפה שורפה חיה אלמא פירשא בעלמא הוא ולא מתסרא. וליתא דחלב גמור הוא מדתנן במתניתין כשירה.שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה ש"מ דחלב גמור הוא ותניא נמי לעיל (חולין דף קט:) קיבה שבשלה בחלבה אסורה. וקיבת עולה דשריא משום דלאו גופה הוא אלא שינקתו מאמו והוי ככנוס במיעיה. והא דמייתי מיניה ראיה במסכת ע"ז דאיסורי הנאה שרי פרשייהו וגבי עגלי עבודת כוכבים דאסור פרשייהו מדקתני קיבת עגלי עבודת כוכבים אסורה. לאו משום דחשיב לה פירשא לענין עיכול דמפקע שם חלב מיניה. אלא מייתי ראיה מדאסר קיבת עגלי עבודת כוכבים שמע מינה פירשא אסור דהא קיבה לאו גופה הוא ומיתסר משום דניחא ליה בנפחיה שהבהמה נראית שמינה ויפה לעבודת כוכבים והוא הדין לשאר הפרש ומדשרי ליה גבי עולה ש"מ לא מיתסר אלא גופה אבל פירשה שרי:

גמ' אטו קיבת עובדי כוכבים לאו נבילה היא אמר שמואל חדא קתני קיבת שחיטת עובדי כוכבים נבילה. ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל מפני מה אסרו גבינות העובדי כוכבים מפני שמעמידין אותה בעור קיבת נבילה הא קיבה גופה שריא לא קשיא כאן קודם חזרה כאן לאחר חזרה. דתנן אמר רבי ישמעאל שאלתי את רבי יהושע מפני מה אסרו גבינות העובדי כוכבים וא"ל מפני שמעמידין אותה בקיבת נבילה. אמרתי לו והלא קיבת העולה חמורה מקיבת נבילה ואמרו כהן שדעתו יפה שורפה חיה. וחזר ואמר לי מפני שמעמידין אותה בקיבת עגלי עבודת כוכבים. והילכתא אין מעמידין אותה בעור קיבת עובדי כוכבים אבל מעמידין בקיבת עובדי כוכבים וכשירה שינקה מן הטריפה מעמידין בקיבתה וכל שכן טריפה שינקה מן הכשירה. מ"ט חלב המכונס בעור פירשא בעלמא היא זו היא גירסת רב אלפס ז"ל. וכן פירש לעיל בשמעתא דכחל דההיא דקיבה שבשלה בחלבה אסור קודם חזרה נשנית. וכן צ"ל לגירסתו דכשירה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה קודם חזרה נשנית ולא משמע כן דכשירה שינקה מן הטריפה וטריפה שינקה מן הכשירה משמע שנשנו כאחת ועל שניהם מפרש הטעם מפני שכנוס במיעיה. ורש"י לא גרס ליה ואין הלשון מוכח כגירסת רב אשי אלא שהוגה אח"כ בספרים ורבינו תם היה אומר דלגירסא זו יש לחלק דהא דקאמר הכא פרשא בעלמא הוי היינו חלב הקרוש הנמצא בקיבה ומתניתין כשירה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה וקיבה שבשלה בחלבה מיירי בחלב צלול הנמצא בקיבה דההוא חלב גמור הוי: הדרן עלך כל הבשר