פסקי הרא"ש על חולין ח:מח

אמר רב משרשיא אין מחזיקים דם בבני מעיים. תרגומה הדורא דכנתא ומעיא וכרכשא. מעיא הן הכרס והקיבה והדקין אבל כנתא גופא ולב וכבד וריאה יש בהם דם. ואין לאסור מטעם זה למלוח בני מעיים עם שאר בשר משום דלא טרידי לפלוט ובלעי כמו דגים לעיל סימן לו דהכא דאע"פ שאין להם דם אין בולעין דדמא משרק שריק. אבל דגים דרפו קרמייהו נוח להבלע הדם בהם. ואין להתיר מטעם דשריק. אם נשפך דם רותח על הצלי או אפילו דם צונן היה אוסרו. משום דתתאה גבר ואסור כדי קליפה או אפילו כדי נטילה. דדוקא דם הנפלט וטטף עם ציר ע"י צלייה או מליחה היא דאמרינן לעיל דשריק אבל בעיניה לא אשכחן דשריק. ואע"ג דאין מחזיקין דם בבני מעיים מ"מ בשומן הדבוק בהן יש דם דאית ביה שורייקי ולכך נהגו למלחן :