פסקי הרא"ש על חולין ח:יח

גרסינן בפ"ק דסוטה דף ד: אמר רבי זריקא א"ר אלעזר כל המזלזל בנט"י נעקר מן העולם אמר רב חייא בר אשי אמר רב מים השונים צריך שיגביה ידיו למעלה. אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה תניא נמי הכי הנוטל ידיו צריך שיגביה ידיו למעלה כדי שלא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים דתנן בפרק שני דידים הידים מיטמאות ומיטהרות עד הפרק כיצד נטל את הראשונים עד לפרק והשניים חוץ לפרק וחזרו לידיו טמאה. נטל הראשונים והשניים חוץ לפרק טמאה. דין נט"י שאדם שופך מן הכלי שתי פעמים על ידיו הראשונים טמאין והשניים מטהרין את הראשונים. וטומאתן וטהרתן עד הפרק דוקא. הלכך כשנטל ראשונים ושניים חוץ לפרק לא טהרו שניים את הראשונים שיצאו חוץ הפרק. ואם השפיל ידיו וחזרו אותן שחוץ לפרק על ידיו טמאו את ידיו לכך צריך להגביה ראשי אצבעותיו למעלה. ותנן התם נטל ידו אחת ושפשפה בחבירתה טמאה. פירוש אם שפך מים על ידו אחת ושפשפה בחבירתה כדי ליטול את שתי ידיו אין נטילה זו מועלת ואפילו שפך את האחרונים על שתי ידיו בבת אחת. לפי שהמים ששפך על ידו אחת נטמא. וכששפשף בחבירתה נטמאת חבירתה ואין האחרונים מטהרין אלא המים שנטמאו מחמת היד עצמו ולא המים שבאו מחמת יד אחרת. הלכך השופך מן הכלי על ידו אחת ונגע בשנייה צריך לנגב את ידיו. והנוטל צריך שישפוך אחר על ידיו. ואם אין אחר יאחז הכלי בראשי אצבעותיו וישפוך על שתי ידיו או ישפוך על זו רביעית ועל זו רביעית ואחר כך ישפשפם זו בזו שהשופך רביעית על ידו כאחת אין צריך מים אחרונים לטהרה. כדתנן פרק שני דידים שתי ידיו בשטיפה אחת רבי מאיר מטמא עד שיטול מי רביעית. וגם צריך להזהר כשנוטל מים הראשונים שלא ישאר על ידו קיסם או צרור או שום דבר שהיה בתוך המים. דתנן בפרק שני נטל את הראשונים ונמצא על ידו צרור או קיסם או שום דבר שהוא בתוך המים ידיו טמאות שאין המים אחרונים מטהרין אלא מים שעל גב היד ומי שיש בידו מכה ורטיה עליה יטול שאר היד שלא במקום הרטיה. ואע"ג דאמר בריש פרק שני דגיטין דף טו. דאין ידים טהורות לחצאין. ה"מ דמשי פלגא דידיה והדר משי אידך פלגא. דכי האי גוונא לא מיקרי נטילה. והכא דלא מצי למימשא אידך פלגא לא מיקרי נטילה לחצאין אלא כמו שנקטע לו אצבע שנוטל שאר היד ואע"פ שלא התירו מפה לאוכלי טהרות כל שכן לחולין גרידי דלא זהיר ואתי למינגע שאני הכא דליכא למיחש שמא יגע באוכלין ובבשרו שתחת הרטיה שאין מסירו מחמת כאב המכה. אמנם צריך להזהר שלא יגיעו המים לרטיה שלא יחזרו המים שעל הרטיה ויטמאו היד. כי ההיא דצרור או קיסם דאייתינן לעיל. או ישפוך רביעית כאחד על היד דאז לא נטמאו המים: