פסקי הרא"ש על חולין ח:טו

וכלי שניקב ומחזיק רביעית למטה מן הנקב מותר ליטול דרך הנקב אבל לא דרך פיו. דלמעלה מן הנקב לא חשיב כלי. וכלי שהוא מלא נקבים מתחתיו ופיו צר מלמעלה וכשמניח אצבעו מלמעלה אין המים יוצאין וכשמסיר אצבעו המים יוצאין נקרא בלשון הש"ס מיארג בפ' בתרא דעירובין דף קד. וטיטרוס במס' כלים ואפרכס בב"ר פ"ד נראה לי שמותר ליטול ממנו לידים אע"פ שאין מחזיק כלום. מאחר שעשוי לקבלה בענין זה וזה תשמישו ועיקר קבלתו נקרא כלי. וראיה מפרק שני דמס' כלים טיטרוס ר"א בר צדוק מטהר ור' יוסי מטמא מפני שהוא כמוציא פרוטות. פי' הוא מוציא טיפין טיפין כשמסיר אצבעו וכשאצבעו עליו אינו מוציא הלכך נקרא שפיר כלי ומקבל טומאה. והלכה כרבי יוסי מחבירו עירובין דף מו: ועוד דתנן בפ"ד דמסכת כלים שולי הקרפאות ושולי הקופים הצדונים אע"פ שאינם יכולים לישב שלא מסומכין טמאין שלכך נעשו מתחלתן. פי' כלים הם ונקראין על שם מקומן ושוליהן חדים ואפי' שלימין אין יושבין שלא מסומכין ואע"ג דתנן כלים פ"ב הדקין שבכלי חרס הן וקרקרותיהן ודפנותיהן יושבין שלא מסומכין אלמא כלי שאין יכול לישב בלא סמיכה אינו נקרא כלי הני כיון שנעשה מתחלה לכך להשתמש בהן בלא סמיכה נקראין כלי ה"ה נמי טיטרוס כיון שנעשה מתחלה להשתמש בענין זה נקרא כלי וכשר לנטילה. אמר רבא כלי שאין בו רביעית אין נוטלין ממנו לידים. איני והאמר רבא כלי שאינו מחזיק רביעית אין נוטלין ממנו לידים הא מחזיק אע"ג דלית ביה. ל"ק הא לחד והא לתרין. פירוש לאחד צריך רביעית. לשנים אין האחרון צריך רביעית. אלא שנים הבאין ליטול בזה אחר זה די ברביעית אע"פ שלא נשאר לאחרון רביעית. כיון דאתו משירי טהרה דתנן בריש מסכת ידים מי רביעית נוטלין לידים לאחד ואפי' לשנים מחצי לוג לשלשה אף לארבעה. מלוג לחמשה לעשרה ולמאה. בין שנוטלין בזה אחר זה בין שנוטלין כולן כאחת. דתנן בפרק שני דידים. נוטלין ארבעה וחמשה זה בצד זה או זה על גב זה ובלבד שירפו שיבואו בהן המים. א"ל רב אשי לאמימר קפדיתו אמנא קפדיתו אשיעורא קפדיתו אחזותא אמר ליה אין. אע"ג דמתני' היא ידים פ"א נפל לתוכו דיו וקומיס וקנקנתום ושינו מראיהן פסולין. מספקא ליה לרב אשי דילמא מתניתין לתרומה דוקא וקאמר ליה דאין חילוק בהא בין נטילה דחולין ובין נטילה דתרומה וכן לכל דיני נטילה הא דתנן עשה בהן מלאכה או ששרה בהן פתו פסולין. הדיח בהן את הכלים או שמיחה בהם את המדות פסולין. ומים שהנחתום מטבל בהן הגלוסקא פסולין וכשמדיח ידיו בהן כשירין ובלבד שלא נשתנו מראיהן וכן כל החוצץ בטבילה חוצץ בנטילה כגון צואה שתחת הצפורן שלא כנגד הבשר ובצק שתחת הצפורן אפילו כנגד הבשר ורטייה שעל בשרו וטיט היון וטיט היוצרין אבל במיעוטן שאינו מקפיד אין לחוש כדאיתא פ"ק דעירובין דף ד: ואע"פ שפירש רש"י שם דהיינו דוקא בשיער ולא בבשר. אי אפשר לומר כן כמו שהוכיח רבינו תם מההיא דמעוברת שנתגיירה בנה אין צריך טבילה בפרק הערל (יבמות דף עח.) ותנא נמי זבחים דף צח: רבב על בשרו חוצץ ואם מוכר רבב הוא אינו חוצץ: