פסקי הרא"ש על חולין ז:ה

האי תרבא דתותי מתני זהו עליונו וגובהו של אותו חלב שפרשתי קודם שיכתהו הבשר. ואותו גובה עצמו מכוסה במתנים שקורין לונבי"ש שרחבן מרחיב למטה מצלעות קטנות ומכסהו וכשהטבח מפרישו נראה אותו חלב. פרוקי מיפרקא כשהיא הולכת איבריה מתפרקין ונעות והמתנים פעמים שהן נמשכין כלפי מעלה והכסלים נמשכין כלפי מטה ואין החלב נכסה בהן ורב אלפס ז"ל כתב חלב שתחת הבשר בראש הכסלים הוא חוורא דתותי מתני. וקרום מפריד בין זה החוורא ובין השומן שתחת זה החוורא. והעליון אסור ותחתון מותר ולפי שאין הכל בקיאים באיזה מקום הבהמה מתפרקת בחייה נתן הרמב"ן ז"ל סימן לדבר וכתב כל מקום שתמצא בו חלב תחת הבשר והבשר מקיפו מכל סביביו ולא יראה עד שיקרע הבשר הרי זה מותר: אמר רבי אבא אמר שמואל ההוא תרבא דקליבוסתא אסור וענוש כרת. וזהו חלב שעל הכסלים. פירש"י תרבא דקליבוסתא עצם קטן מונח על עצם שקורין הנקא. ומחובר לחוליות האליה מלמעלה. ועליו יש חלב תחת ראש המתן שקורין לונבי"ל. ורב אלפת ז"ל פירש תרבא דקליבוסתא היכא דלייפן אטמהתא זהו חלב שעל הכסלים. ולפיכך נקרא נר שרגלו גבוה מחבירתה כסול כדתנן בכורות דף מ. הכסול והשחול. וא"ר אבא אמר שמואל חלב שעל המסס ובית הכוסות אסור וענוש כרת וזהו חלב שעל גבי הקרב: