פסקי הרא"ש על חולין ג:סג

נמצא עליה קורט דם זורק את הדם ואוכל את השאר אמר רבי ירמיה והוא שנמצא על קשר שלה. פירש רש"י ז"ל אז אוכל את השאר אבל אם נתפשט הדם חוץ לקשר שדא תכלא בכולה. תני רבי דוסתאי אבוה דרבי אפטוריקי לא שנו אלא שנמצא על חלבון שלה אבל נמצא דם על חלמון שלה אפילו ביצה אסורה. מאי טעמא. דשדא תכלא בכולה. והא דקאמר נמצא על חלמון שלה היינו נמצא על קשר של חלמון. שודאי שנתפשט שם מקשרו של חלבון ונכנס לקשר של תלמון. ואפילו אין ניכר התפשטותו מקשר של חלבון כיון שנמצא על קשר של חלמון שהוא מכוון כנגד קשר של חלבון. בודאי מקשר של חלבון שהוא תחלת רושם יצירת האפרוח נתפשט ונתחלחל והגיע לקשר של חלמון. אבל אם נמצא על החלמון שלא על הקשר ואין ניכר שנתפשט מן הקשר ביצה מותרת. ור' ירמיה ורבי דוסתאי לא פליגי. ר' ירמיה השמיענו דבחלבון גופה יש חילוק דאם נמצא על הקשר הדם אסור והביצה מותרת. ואם נתפשט מן הקשר לחוץ אף הביצה אסורה. והוא הדין אם נמצא דם על החלבון או על החלמון שלא בא מן הקשר של חלבון הדם אסור. ורבי ירמיה ורבי דוסתאי לא קיימי אלא אאוכל הנשאר אבל הדם אסור בכל ענין. ורבי דוסתאי השמיענו דעל קשר של חלמון הוי כמו נתפשט מקשר של חלבון חוצה לו. זו היא שיטת רש"י. וקשה מהא דאמרינן בכריתות פרק דם שחיטה (כריתות דף כא.) יצא דם ביצים שאינו מין בשר ויצא דם דגים וחגבים שכולו היתר ומשמע דכי היכי דשרי דם דגים וחגבים כל זמן שישנו עליהם וניכר שיצא מהם הוא הדין נמי דם ביצים. וי"ל דמדרבנן החמירו בדם ביצים גזירה אטו דם עוף שביצה נולדה ממנו. ומדאורייתא שרי אף אותו שהאפרוח נוצר ממנו דהיינו שעל הקשר. ואע"ג דהוי אפרוח לבסוף. מ"מ השתא מיהא לא מין בשר הוא שאין כאן עדיין בשר כלל אלא מדרבנן אסרו בין על הקשר בין חוץ לקשר. ועוד י"ל דדם שעל הקשר אסור מן התורה דחשוב מין בשר כיון שהאפרוח נוצר ממנו. והא דשרינן בכריתות היינו כשאין הדם על הקשר אלא במקום אחר. ומצוי הוא פעמים רבות אפילו לאלתר סמוך ללידת הביצה. ואין אותו הדם בא ליצירת האפרוח והאי דרבי ירמיה אזורק את הדם קאי וכשנמצא על הקשר מדאורייתא אסור חוץ לקשר אפילו מדרבנן שרי. ומה שפירש רש"י ז"ל דכשהוא חוץ לקשר הכל אסור. זהו כשישנו על הקשר ונתפשט ממנו תוץ לקשר הלכך לפי שיטה זו אם נמצא על הקשר של חלבון דם אסור מן התורה וביצה מותרת. ואם נתפשט מקשר של חלבון חוצה לו או נמצא על קשר של חלמון הכל אסור. ואם נמצא על החלבון או על החלמון שלא על הקשר לשינויא קמא הדם אסור מדרבנן ולשינויא בתרא אף הדם מותר. ורב אלפס ז"ל לא הזכיר קשר ורוצה לומר זורק את הדם ואוכל את השאר. והוא שנמצא על חלבון שלה. אבל נמצא על חלמון שלה כולה אסורה. מאי טעמא משום דסריך בכולא. משמע דלדידיה דם לעולם אסור. ורבי דוסתאי לא חלק אלא בין חלבון לחלמון. דעל החלבון בכל מקום דם אסור וביצה מותרת ועל החלמון בכל מקום הכל אסור וטוב להחמיר לאסור בנתפשט חוץ לקשר כדברי רש"י ז"ל ועל כל החלמון כדברי רב אלפס ז"ל: