פסקי הרא"ש על חולין א:ב

שכח ולא בירך שחיטתו פסולה וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"ד מהל' שחיטה ה"ד דנשים ועבדים אם היו מומחין שוחטין: שמא יקלקלו בשחיטתן. בגמרא דף יב: דייק שמא קלקלו לא קתני אלא שמא יקלקלו זאת אומרת אין מוסרין להן חולין לכתחלה. פירש רש"י אפילו אחרים רואים אותם וקשה דמוכולן ששחטו שמעינן דוקא בדיעבד. ופירש ר"ת דאין מוסרין להן חולין אפילו להשליכו לכלבים דילמא אתי למיכל משחיטתם שיטעו לומר כשירה היא מתוך שמוסרין להן לשחוט כדפטרינן לקמן (חולין דף פו.) שחיטתן מכסוי דילמא אתי למימר שחיטה מעליא הוא: