פסקי הרא"ש על בכורות ו:א

על אלו מומין שוחטין את הבכור. נפגמה אזנו מן הסחוס ולא מן העור נסדקה אע"פ שלא חסרה. . ניקבה מלא כרשינא או שיבשה. איזהו יבשה. שאם תינקב אינה מוציאה טיפת דם. רבי יוסי בן המשולם אומר יבשה שתהא נפרכת בצפורן:

גמ' תנו רבנן הסדק כל שהוא. הסדק והפגימה בין בידי אדם בין בידי שמים. וכמה שיעור פגימה כדי שתחגור בה צפורן:

מתני' הריס של עין שנקב ושנפגם ושנסדק. הרי שהיה בעינו דק תבלול חלזון נחש ועצב. איזהו תבלול. לבן הפוסק בסירא ונכנס בשחור. שחור ונכנס בלבן אין זה מום שאין מומין בלבן. למעלה פ"ה סי' י"א כתבתי שאין אנו בקיאין במומין הללו ולא עבדינן בהו עובדא אלא במומין הניכרים. כגון שנסתמא עינו ושנקטע רגלו וכיוצא בהן. אבל לא בדוקין שבעין וחוורור ומים הקבועין וכיוצא בהן: