פסקי הרא"ש על בכורות א:ח

מתני' דג טמא שבלע דג טהור מותר באכילה וטהור שבלע דג טמא אסור באכילה לפי שאין גדוליו. וא"ת תקשה לרב ששת דאסר מי רגלים של חמור משום דיוצאין מן הטמא והכא שרינן דג טמא שבלע דג טהור. וי"ל דמפשטא דמתני' לא קשה מידי דמתני' לא יצא מן הטמא תנן אלא נמצא בתוכו. ואפי' יצא נמי לא דמי דדג עייל דג נפיק. אבל מים שהבהמה שותה לחלוחית הגוף מתערב עמהם. ובת"כ תניא גבי דגים תאכלו לרבות הטהור שבמעי טמא. יכול אף הטמא שבמעי טהור. ת"ל אותם מה ראית לומר בבהמה שבמעי טמא טמא ושבמעי טהור טהור ובדגים אינו כן לפי שאין גדולן. ואין משם ראיה לאכול לאסור דג טמא שבלע דג טהור אם יצא לחוץ מדנקט שבמעי טמא. די"ל דלאו דוקא אלא משום טמא שבמעי טהור נקטיה. דההוא שרינן ביצא לחוץ משום עיכול וחשיב כעפרא. וטהור שבלע דג טמא אסור באכילה. תימה דבמס' אהלות פי"א מ"ז תנן גבי כלב שאכל בשר המת ומת כמה תשהה במעיו. שלשה ימים מעת לעת. ובעופות ובדגים כדי שתפול לאור ותשרף. אלמא חשיב כמעוכל וא"כ ה"נ תשתרי. ואין לחלק בין בשר לשאר דברים. דג' ימים דכלב איירי בכל דבר מדמייתי עלה במסכת שבת בפרק מי שהחשיך (שבת דף קנה:) יודע הקב"ה שמזונותיו של כלב מעוטין לפיכך משהה אכילתו במעיו ג' ימים. ויש לחלק בין איסור לטומאה. ויש שהיו רוצים להתיר מאותה משנה חטה שנמצאת במעי תרנגולת בפסח שנפל לקדירה. ולפי מה שחלקנו בין איסור לטומאה אין ראיה משם. וה"ר משה ז"ל מפונטייזא היה מחלק בין היכא שאכל ולועס בשיניו ובין היכא שבלעו שלם כי הך דמתניתין דבהכי לא חשיב עיכול וכיוצא בזה מצינו בפרק ח' שרצים האי מאן דבלע דיבורא מיחייא לא חיי ומאן דאכיל דיבורא מפרש מאי אסותיה. כי דבר הנאכל ונלעס קרוב לעיכול קודם שיגיע לתוך מיעיו ולפי זה אין ראיה לחטה שנמצאת שלימה בתרנגולת בפסח. ור"ת ז"ל היה אומר דשמא יש להחמיר כר' יהודה בן בתירא דבעי שהייה מעת לעת במס' אהלות:

גמ' דג טמא שבלע דג טהור מותר באכילה טעמא דחזיני' דבלעי הא לא חזינן דבלע אמרי' אשרוצי אשריץ. דתניא דג טמא משריץ דג טהור מטיל ביצים. אי הכי כי חזיניה דבלע נמי אמרינן האיך קמא איעכול ליה והאי אשרוצי אשריץ. ואסיקנא אמר רב אשי אימור רוב דגים במינן משריצין ואע"ג דלא חזינן דבלע נמי. והאי דקאמר שבלע כיון דרוב דגים במינן משריצין כמי שבלע בפנינו דמי. וכן הלכתא ומכאן מתירין הרנג"ש הנמצאין במעי דג גדול הנקרא בלונ"א אע"ג דלא חזינן דבלע נמי וגם אין ידוע אם נמצאו דרך הריעי או דרך בית הבליעה: